Page 305 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫ קרפפ ‪ :‬תוומל יוגש סחי ‪ -‬תוומה תואמוט ׀ ‪273‬‬

‫חידת הרמב"ם בתהליך ההיטהרות‬

‫החידה‬

‫תהליך ההיטהרות מטומאת מת ארוך וטרחתו מרובה‪ .‬הרמב"ם כותב על‬
‫טהרת המצורע‪ ,‬שאעסוק בה בפרק העשירי‪ ,‬שיש דברים המשותפים לה‬

‫ולטהרה מטומאת מת‪:‬‬

‫אשר לכך שהטהרה ממנה היא בעץ ארז ואזוב ושני תולעת ושתי צפרים‪126‬‬
‫– כבר ניתן לכך טעם במדרשות‪ ,‬אבל אין זה מתאים למטרתנו‪ ,‬ועד‬
‫היום לא נודע לי טעמו של דבר מכך‪ ,‬וגם לא מה הטעם של ֵעץ ֶא ֶרז‬
‫ְו ֵאז ֹוב ּו ׁ ְש ִני ת ֹו ָל ַעת‪ 127‬בפרה אדומה; וכן ֲאג ּו ַ ּדת ֵאז ֹוב‪ 128‬שמזים בה את‬
‫דם [קרבן] הפסח – לא מצאתי דבר להיסמך עליו בשאלה מדוע יוחדו‬

‫מינים אלה [=כלומר למה נקבעו דווקא מינים אלו]‪( .‬מו"נ ג‪,‬מז‪)13‬‬

‫מצד שני‪ ,‬כבר עמדנו על דברי הרמב"ם בחתימת טעמי המצוות‪" :‬ולא נשאר‬
‫מהן מה שלא נתתי טעם אלא מצוות אחדות ופרטים מעטים‪ ,‬אף על פי שבאמת‬
‫כבר הטעמנו עקרונית גם אותם‪ ,‬למתבונן הנבון" (מו"נ ג‪,‬מט‪ 129.)33‬דברים אלו‬
‫של הרמב"ם מפריכים את טענתו של לורברבוים הרואה בדברים הללו משום‬
‫ביקורת של הרמב"ם על הטעמים שנתנו חכמים למצוות‪ .‬לדעתו‪ ,‬תמיהתו‬
‫של הרמב"ם בהמשך דבריו על טעמי "עץ ארץ ואזוב ושני תולעת"‪ ,‬ש"אינם‬
‫מתאימים למטרתנו"‪ ,‬כוונתה שאינם רציונאליים‪ ,‬ולכן לדעתו באופן מיוחד‬
‫וחריג‪ ,‬הרמב"ם אינו מציע להם טעם חלופי‪ 130.‬בפרק השישי לעיל הראיתי‬

‫שדעת הרמב"ם היא שגם פרטי המצוות הם בעלי טעם ולא שרירותיים‪.‬‬

‫ניסיון לפתור את החידה‬

‫אבן כספי כותב‪" :‬נמצא גם בזה טעם‪ ,‬ואין זה מקומו"‪ 131.‬והדברים נשארים‬
‫בגדר חידה‪ 132.‬אנסה למצוא פשר לדבריו מדברי הרמב"ם במקומות אחרים‪.‬‬
‫על הטעם לעשיית פרה אדומה‪ ,‬כבר כתבנו בפרק השלישי (עמ' ‪ ,)71-63‬ובו‬
‫העלינו שהרמב"ם סובר שהפרה האדומה היא "כמו השעיר המשתלח"‪ ,‬שכל‬
‫המעשים בשעיר הם למעשה " ְמ ָש ִלים שמטרתם להשגת צורה בנפש כדי‬
‫שתושג היפעלות לתשובה"‪ ,‬כדי לעצב תודעה בציבור וביחיד‪ ,‬שחטאיהם‬
‫הורחקו‪ .‬השעיר "כאילו הוא נושא את כל החטאים"‪ ,‬ותוצאתו היא ש"נקיים‬
‫אנו מּכל מעׂשינו הקודמים‪ ,‬השלכנום אחרי גבינו והרחקנום תכלית ההרחקה"‪.‬‬
‫כך הפרה האדומה מאפשרת לאנשים שלא לחטוא בטומאת מקדש וקודשיו‪,‬‬