Page 302 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 302
270׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
אינה מטמאה לא במגע ולא בנשיאה ולא במגע בפה ,אלא אם היא כבר
בבית הבליעה ,כלומר בלוע או בוושט ,שבמצב זה כל כלי שהבולע נוגע בו
נטמא ,ואילו אם כבר נבלעה ,שוב אין הבולע אותה מטמא כלים .טומאת
נבלה חלה רק כשהנבילה אינה נחשבת בעיני הבולע כאוכל ,שאם לא כן,
נוספת לה טומאה אחרת ,טומאת אוכלין (טומאת מזון) ,שדינה אחר .נצייר
לעצמנו שהאדם האוחז חתיכה מנבלת עוף טהור על ידי מקל אינו טמא,
ורק כשהוא מכניס אותה לתוך לועו מתוך כוונה שלא לאכול אותה אזי הוא
נטמא ,ומיד הוא מטמא כלים .זו היא טומאה משונה ,נסיבתית ותלוית מקום
וזמן ,נומינליסטית בהחלט .מה טיבה של טומאה זו? ומי יכניס לפיו נבלת
עוף שלא לאכילה?
אני מבקש להעלות כאן השערה ,העולה מהקשרו של פסוק זה בתורה,
ומהשוואת מקרה זה למעשה היידעוני 111.הפסוק בא בפרק העוסק באיסורי
שחיטה ודם בעלי חיים ,שהתורה מציגה אותם כהרחקה מעבודה זרה
בפולחן השעירים-שדים "ְוֹלא ִי ְזְּבחּו עֹוד ֶאת ִז ְב ֵחי ֶהם ַלׂ ְּש ִעיִרם ֲאֶׁשר ֵהם זֹ ִנים
ַא ֲח ֵרי ֶהםֻ .ח ַּקת עֹו ָלם ִּת ְה ֶיה ּזֹאת ָל ֶהם ְלדֹרֹ ָתם" (ויקרא יז,ז) ,והרמב"ם גם רואה
את מצוות כיסוי הדם הבא אחריה כאמצעי הגנה מפני פולחן השדים (מו"נ
ג,מו ,)17ומסתבר שכדאי לעיין אם גם לאיסור זה המופיע כאן יש זיקה לפולחן
עבודה זרה.
ראינו לעיל שהרמב"ם מתאר את מעשה היידעוני בלשון זהֵּ" :כי ַצד ַמ ֲעֵׂשה
ַה ִּי ְּדעֹו ִני? ַמִּני ַח ֶע ֶצם עֹוף ֶׁשׁ ְּשמֹו ' ַיּדּו ַע' ְּב ִפיוּ ,ו ַמ ְק ִטיר ְקטֶֹרת [ ."]...פירוש זה
נמצא גם בספר המצוות ובפירוש המשנה 112.היום אין עוף הנקרא "ידוע"113,
והפירוש הזה למונח "ידעוני" מבוסס על דברי התלמוד'" :ידעוני' – מניח
עצם ידוע בפיו ,והוא מדבר מאליו" (בבלי סנהדרין סה,ב) .הפירוש שמדובר בעצם
עוף מבוסס כנראה על דברי רבנו חננאל ,הכותב שמדובר ב"עוף ששמו
ידוע" 114,אם כי מדבריו לא ברור אם "ידוע" הוא שמו של מין העוף או אם
מדובר בעוף "ידוע" (מסוים) .וחשוב לציין את זאת ,מפני שעובדי עבודה
זרה ייחסו כוחות וסגולות למינים מסוימים של בעלי חיים .דווקא לדעת
הרמב"ם ,הסבור ש"ידוע" הוא שמו של העוף ,נמצא שמדובר בעוף טהור,
שהרי התורה מונה רק את מיני העוף הטמא ,ושאר מיני העוף מותרים115.
וראוי לציין שטומאת נבלת העוף הטהור נזכרת במקרא בסמוך לפסוקים
העוסקים בכיסוי דם עוף וחיה הכשרים לאכילה ,והרמב"ם ראה במצוות
כיסוי הדם מצווה המכוונת נגד המנהג האלילי לאכול סביב דם בעלי חיים116.
כלומר טומאה זו באה במקרא בזיקה למנהגי עבודה זרה .עם זאת ,היחס בין
טומאת נבלת עוף טהור לבין הידעוני עדיין דורש חקירה נוספת ,מפני שאין
