Page 297 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 297
קרפפ :תוומל יוגש סחי -תוומה תואמוט ׀ 265
אלא להפך ,הם מרחיקים אותו מן ה' ,מן המקדש .מי שנטמא טומאה
הכרוכה במוות ,חייב להיטהר ,ובטומאת מת אף חייב טהרת שבעה ימים,
ורק לאחר מכן מותר לו להיכנס למקדש ולחוות את קרבת ה' .זו המגמה
הגדולה שרואה הרמב"ם בתפקידה של התורה:
וידוע לך מכמה מקומות בפסוקי התורה שהכוונה הראשונה (=המטרה)
של התורה כולה היא להסיר את עבודה זרה ולמחות את עקבותיה וכל
מה שקשור אליה ,אפילו ִזכרה וכל מה שמביא לדבר ממעשיה כמו אוב
וידעוני והעברה באש וקוסם ומעונן ומנחש ומכשף וחובר חבר ודורש
אל המתים ,ולהזהיר מלהידמות במשהו ממעשיהם הללו ,כל שכן
ללכת אחריהם .נאמר במפורש בתורה שכל מה שהם חשבו כעבודה
לאלוהיהם והתקרבות אליהם הוא הדבר השנוא והמאוס בעיני ה' ,והם
דבריוִּ " :כי ָכל ּת ֹו ֲע ַבת ה' ֲא ׁ ֶשר ָ ׂש ֵנא ָע ׂש ּו ֵלאלֹ ֵהי ֶהם" (דברים יב,לא)( .מו"נ ג,כט)10
הפסוק בהקשרו המלא הואִ " :הׁ ָּש ֶמר ְלָך ֶּפן ִּתָּנ ֵקׁש ַא ֲחֵרי ֶהם ַא ֲחֵרי ִהׁ ָּש ְמ ָדם
ִמָּפ ֶניָךּ ,ו ֶפן ִּת ְדרֹ�ׁש ֵלאֹל ֵהי ֶהם ֵלאמֹרֵ ' :אי ָכה ַי ַע ְבדּו ַהּגֹו ִים ָה ֵאֶּלה ֶאת ֱאֹל ֵהי ֶהם,
ְו ֶא ֱעֶׂשה ֵּכן ַּגם ָא ִני'ֹ .לא ַת ֲעֶׂשה ֵכן ַלה' ֱאֹל ֶהיָךִּ ,כי ָכל ּתֹו ֲע ַבת ה' ֲאֶׁשר ָׂש ֵנא
ָעׂשּו ֵלאֹל ֵהי ֶהםִּ ,כי ַגם ֶאת ְּב ֵני ֶהם ְו ֶאת ְּב ֹנ ֵתי ֶהם ִיְׂשְרפּו ָב ֵאׁש ֵלאֹל ֵהי ֶהם".
בקשת קשר עם ה' באמצעות המוות מביאה לטומאת המת .האופי החברתי
שבעבירה מביא להיטמאות בטומאת אוהל; ודרישה אל המתים ושהות
בסביבת קבריהם מביאות לטומאת הקבר .כל אלו מונעים מן האדם את
הכניסה למקדש והחוויה הכרוכה בה95.
כדי להבין מדוע יש צורך במערכת כה מורכבת של איסורים ,אפשר ללמוד
מעוצמת פחדם של בני אדם מן המוות ,שנוצל לתעמולת עובדי עבודה זרה,
ומן הפרסום וההטמעה הנרחבת של תפיסות אלו בקרב ההמון .הפרסום היה
מרכיב חשוב בהפצת התפיסות בקרב הציבור ,והרמב"ם חוזר על עניין זה
כמה פעמים ,כגון:
"וממה שנסב אליו את תשומת הלב ,הוא ש ֵא ֶּלה הבודים את הדעות השקריות
שאין להן יסוד ולא תועלת ,עורכים תחבולות כדי לקבע את אמונתם בכך שהם
מפיצים בקרב האנשים שמי שלא יעשה מעשה מסוים המנציח את האמונה
ההיא – יחול עליו פגע פלוני" (מו"נ ג,לז" ,)17והם דברים שזכו לפרסום רב אצל
האומות [ ]...והם אשר יסדו את גזירת הכוכבים והכישוף והלחשים והורדת
הרוחניות ושיחות הכוכבים והשדים והקסם והניחוש לכל ריבוי מיניהם,
ודרישת המתים ,והרבה מאלה העניינים אשר שלפה התורה האמיתית חרבה
עליהם וכרתה אותם ,והם שורש עבודה זרה וענפה" (פה"מ ע"ז ד,ז).
