Page 304 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 304

‫‪ 272‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫הוא עונה‪' :‬אכלתי שרימפ' (מין סרטן) – ייתכן שיגער בו הכוהן‪ ,‬אבל לא‬
‫יוכל לעשות לו ולא כלום‪ ,‬מפני שאי‪-‬אפשר למנוע את כניסתו למקדש‪ ,‬כיוון‬
‫שמבחינה פולחנית הוא טהור‪ .‬מילגרום מבחין בין היצורים הימיים לבין‬
‫היצורים היבשתיים‪ ,‬ונותן להבחנה פרשנות תיאולוגית‪-‬מדרשית הנעוצה‬

                     ‫בתפיסה מערכתית מקיפה ואוניברסלית של הבריאה‪.‬‬
‫עדיין לא ברור למה הנחש והשרימפ אינם טמאים‪ ,‬ואילו העכבר והחזיר‬
‫טמאים‪ .‬לדעתי‪ ,‬התשובה להבדל ביניהם עולה מן הפסוקים‪ַ " :‬הּיֹ�ׁש ְ ִבים‬
‫ַּבְּק ָבִרים‪ָ ...‬ה ֹא ְכ ִלים ְּבַׂשר ַה ֲח ִזיר ּו ְמַרק ִּפֻּג ִלים ְּכ ֵלי ֶהם‪ָ .‬ה ֹא ְמִרים ְקַרב ֵא ֶליָך ַאל‬
‫ִּתַּגׁש ִּבי ִּכי ְק ַדְׁש ִּתיָך" (ישעיהו סה‪,‬ד‪-‬ה)‪ַ " ,‬הִּמ ְת ַק ְּדִׁשים ְו ַהִּמַּט ֲה ִרים ֶאל ַהַּגּנֹות ַא ַחר‬
‫ַא ַחת ַּב ָּתֶוְך‪ ,‬אֹ ְכ ֵלי ְּבַׂשר ַה ֲח ִזיר ְו ַהׁ ֶּש ֶקץ ְו ָה ַע ְכָּבר ַי ְח ָּדו ָי ֻספּו ְנ ֻאם ה'" (שם סו‪,‬יז)‪.‬‬
‫נראה שהפסוק מדבר על טקס פגאני של פולחן מוות להיטהרותם של עובדי‬
‫עבודה זרה‪ ,‬החוזרים על מעשיה של "כוהנת" לעבודה זרה‪ ,‬העומדת באמצע‬
‫החבורה‪ַ " ,‬א ַחר ַא ַחת ַּב ָּתֶוְך"‪ ,‬ואוכלים יחד בשר חזיר ושקץ ועכבר‪ 122.‬אין אנו‬
‫יודעים מה עוד אכלו שם‪ ,‬גם אין אנו בטוחים שהמילה "שקץ" אינה מציינת‬
‫את אחד משמונת השרצים‪ ,‬וראוי לציין גם שלא נזכרו במקרא שרצים אחרים‪,‬‬
‫כגון הנחש או הצפרדע או הנדל וכדומה‪ 123,‬אבל ברור שבעלי חיים ביתיים‬
‫מסוימים שימשו לפולחן עבודה זרה‪ 124,‬וניתן לשער ששמונת השרצים‬
‫הנזכרים בתורה התייחדו בזה‪ ,‬ולכן גזרה עליהם תורה טומאת מקדש‪ ,‬כמו‬

                                                ‫שגזרה על נבלת החזיר‪.‬‬

                                           ‫החטאות המטמאות‬

‫את טומאת שלוש החטאות החיצוניות הגדרנו בתחילת פרק זה‪ ,‬בסוף "קבוצת‬
‫הטומאות"‪ ,‬ובו העלינו שהמתעסק בקורבנות אלו נטמא‪ .‬טומאת "החטאות‬
‫החיצוניות" מקורה בעיסוק בקורבנות הקשורים לחטא‪ ,‬ויש להיטהר ממנה‪,‬‬
 ‫כשם שכלי שנוגע בבשר קורבן חטאת זקוק להיטהר (ראו מעשה הקרבנות פרק ח)‪.‬‬
‫כל שלושת הסוגים של החטאות החיצוניות‪ ,‬וגם מי החטאת הבאים עם אפר‬
‫הפרה האדומה (ראו לעיל עמ' ‪ ,)81‬הם בגדר חטאות הציבור‪ .‬בנושא זה עסקנו כבר‬
‫בפרק השלישי (עמ' ‪ ,)63‬בדעתו של הרמב"ם בשאלות‪ :‬מדוע הפרה האדומה‬
‫נקראת חטאת? על איזה חטא היא מכפרת? ומה עניין טומאתם של שעירים‬

                           ‫הנשרפים והשעיר המשתלח כמשל לציבור?‪125‬‬
‫פרה אדומה ומי חטאת מטהרים מטומאת מת; שעיר המשתלח מכפר גם‬
‫על טומאת מקדש; השעירים הנשרפים קשורים למקדש ולנושאי המשרה‬
‫בו‪ .‬הרי לנו קשר בין החטא במקדש או חטא הקשור למקדש ובין הטומאה‬

                         ‫הקשורה לקרבן המכפר‪ ,‬כפי שהראינו בפרק זה‪.‬‬
   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308   309