Page 313 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 313

‫ קרפפ ‪ :‬תוינימל יוגש ס חי ‪ -‬תּוינימה תואמוט ׀ ‪281‬‬

‫מן ההקשר הקבוצתי יחד עם שאר סתרי תורה‪ .‬וכמו שעולה מרחבי כתביו‬
‫של הרמב"ם‪ ,‬מעשה בראשית ומעשה מרכבה הם גן הסוד‪ ,‬הפרדס‪,‬‬
‫המקבילים לדעתו לפיזיקה והמטפיזיקה יחד עם זאת‪ ,‬הרי שהסוד בסתרי‬
‫עריות אינו ברור‪ ,‬וביאורו של הרמב"ם על אתר אינו מפיג את הערפל‪,‬‬
‫ואינו מבהיר את הזיקה למעשה בראשית ומעשה מרכבה‪ .‬וכך הוא המצב‬

                                             ‫גם בביאורו במשנה תורה‪:‬‬

       ‫ֵאין ּד ֹו ְר ׁ ִשין ְ ּב ִס ְת ֵרי ֲע ָרי ֹות ִּב ׁ ְשל ׁ ָשה‪ִ ,‬מ ְּפ ֵני ׁ ֶש ָה ֶא ָחד ָטר ּוד ִּב ׁ ְש ֵא ַלת ָה ַרב‪,‬‬
       ‫ְו ַה ׁ ּ ְש ַנִים נ ֹו ְ ׂש ִאין ְונ ֹו ְת ִנין ֶזה ִעם ֶזה‪ְ ,‬ו ֵאין ַ ּד ְע ָּתן ְּפנ ּו ָיה ִל ׁ ְש ֹמ ַע‪ּ .‬ו ְל ִפי ׁ ֶש ַ ּד ְע ּת ֹו‬
       ‫ׁ ֶש ָּל ָא ָדם ְקר ֹו ָבה ֵא ֶצל ֲע ָרי ֹות‪ִ ,‬אם ִנ ְס ַּת ֵּפק ל ֹו ָ ּד ָבר ׁ ֶש ׁ ּ ָש ַמע‪ ,‬מ ֹו ֶרה ְל ָה ֵקל‪.‬‬
       ‫ְל ִפי ָכ ְך ֵאין ּד ֹו ְר ׁ ִשין ֶא ָּלא ִל ׁ ְש ַנִים‪ְּ ,‬כ ֵדי ׁ ֶש ִ ּי ְה ֶיה ָה ֶא ָחד ַה ׁ ּש ֹו ֵמ ַע ַמ ְפ ֶנה ִל ּב ֹו‪,‬‬

                                        ‫ְוי ֹו ֵד ַע ַמה ׁ ּ ֶש ִ ּי ׁ ְש ַמע ִמן ָה ַרב‪( .‬איסורי ביאה כב‪,‬יז)‬

‫שמירת הסוד הנזכרת כאן היא רק דרישה טכנית‪ ,‬הדרישה להקשבה‬
‫יתירה‪ֶׁ" ,‬ש ַּד ְעּתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ְקרֹו ָבה ֵא ֶצל ֲע ָריֹות"‪ ,‬ובמקבילה בפירוש המשנה‬
‫חגיגה ב‪,‬א‪" :‬מחמת תא ַות רוב בני אדם בעניין"‪ .‬משה אידל‪ 6‬מצביע על‬
‫הזכרת הזיקה בין התאווה המינית לבין לימודי הפרדס בהקדמה לפירוש‬
‫המשנה‪ .‬כלומר הגבלת העיסוק בגופניות ובמיניות היא תנאי מוקדם‬

                                                      ‫ללימודי הפרדס‪:‬‬

       ‫ולכן חקרו כל פעולותיו [של האדם] אחת אחת כדי לדעת מה תכליתו‬
       ‫מכל הפעולות האלה‪ ,‬ומצאו שתכליתו פעולה אחת בלבד‪ ,‬ושאר‬
       ‫פעולותיו אינן אלא להמשכת קיומו כדי שתושלם בו אותה הפעולה‬
       ‫היחידית‪ ,‬והיא השגת המושכלות וידיעת האמיתיות על בוריים‪ .‬כי לא‬
       ‫יתכן שתהיה תכלית האדם לאכול או לשתות או לבעול או לבנות בית‬
       ‫או להיות מלך‪ ,‬לפי שכל אלה מקרים עוברים עליו ואינם מוסיפים‬
       ‫במהותו‪ .‬ועוד שכל הפעולות האלה משותפות הן לו ולשאר מיני בעלי‬
       ‫החיים‪ ,‬והמדע הוא שמוסיף במהותו ומעתיקו ממצב למצב‪ ,‬ממצב‬
       ‫שפל למצב נעלה‪ ,‬לפי שהיה אדם בכוח ונעשה אדם בפועל‪ ,‬שהאדם‬
       ‫לפני שילמד אינו אלא כבהמה‪ ,‬כי לא נבדל האדם משאר בעלי החיים‬
       ‫אלא בהגיון‪ ,‬שהוא חי בעל הגיון‪ ,‬רצוני במילת הגיון השגת המושכלות‪,‬‬
       ‫וגדול שבמושכלות השגת אחדות הבורא יתעלה וישתבח וכל הקשור‬
       ‫בכך מן המדעים האלוהיים‪ ,‬לפי ששאר המדעים אינם אלא כדי‬
       ‫שיוכשר בהם עד אשר יגיע אל מדעי האלוהות‪ ,‬והדבור על העניין הזה‬

                                                               ‫בשלימות יארך מאד‪.‬‬
   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318