Page 314 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 314
282׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
אבל עם השגת המושכלות חובה לנטוש את ההגזמה בתענוגות
הגופניות ,כי במושכל ראשון ישיג שהרס הנפש בבניין הגוף ,ובניין
הגוף בהרס הנפש ,לפי שאם היה האדם רודף אחר התאוות ומעדיף
את החושניות ושעבד שכלו לתאוותו ונעשה כבהמות וכיענים שאין
בדמיונם אלא האכילה והשתייה והבעילה – הרי אז לא יוכר בו הכוח
האלוהי ,כלומר השכל ,ויהיה אז כחומר בודד צולל בים ההיולי( .פה"מ,
מהדורת קאפח ,עמ' כב)
נמצא שהרמב"ם סבור שיחסי המין ,כמו אכילה ושתיה – אינם מהות האדם,
ושהתעלות האדם דורשת טיפול בסולם עולה 7.סיוגה של מחשבת עריות
הוא תנאי מוחלט לעיסוק בפרדס ,המתחיל במעשה בראשית ומגיע לשיאו
במעשה מרכבה .דברים אלו מובאים גם בפירוש המשנה בסיכום פירושו
הארוך במסכת סנהדרין ,והמילים "סתרי עריות" נכתבו במקור בעברית" :זהו
מה שראיתי להזכיר כאן מסתרי עריות והדומה להן משחיתות התשמיש,
והמתועב ,והאסור ,והמגונה ,והאהוב" (פה"מ סנהדרין ז,ד בסופו) .הפירוש דן
בהגדרות ההלכתיות בשאלת המיניות ,8ומעלה תובנות על אודות מקומו של
המעשה המיני 9.נמצא שהעיסוק בהגדרות ההלכתיות ובמקומו של המעשה
המיני הם חלק מן הלימוד המכונה "סתרי עריות" 10.מכל מקום ,המחשבה
המינית בתאוות ובתשוקות החומריות היא שלוכדת את האדם ,לא המעשה
המיני כשהוא לעצמו11.
אידל מעיר שתפיסה ברורה זו במעמדם של "סתרי עריות" ,שלפיה שלילת
המחשבה המינית היא דרך אזוטרית המאפשרת התבוננות ,כלומר השגת
הפרדס ,נעלמת מכתביו האחרים של הרמב"ם ,ובמורה הנבוכים ,שהוא
ספר הסוד שלו ,העריות אינן מופיעות כסוד .התעלמותו של הרמב"ם מן
הטקסטים היהודיים המציגים את המיניות כדבר סודי ונסתר ,היא למעשה
התנגדות להם מתוך שתיקה רועמת ,כמו שהוא מתעלם מכמה הבנות במעשה
בראשית ובמעשה מרכבה ,למשל בספרות ההיכלות12.
אפשר לסכם כי המשמעות שחכמים רבים ,וביניהם גם הרמב"ם ,העניקו
למושג 'סתרי עריות' ,אינו בעל סוד באותו מובן של 'מעשה בראשית'
ו'מעשה מרכבה' .עם זאת ,המיניות היא כוח סמוי וגלוי בנפש האדם ,ויש
בה חידה וסתר המטלטלים את נפש האדם.
מהות האדם וסיפור אדם וחווה
בפרק הראשון של מורה הנבוכים עוסק הרמב"ם בהגדרת מהותו של
האדם ,שעליו נאמר שנברא 'בצלם אלוהים' וב'דמותו' .הרמב"ם מנתח
