Page 315 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 315
קרפפ :תוינימל יוגש ס חי -תּוינימה תואמוט ׀ 283
את המונח "צלם" ,ומבאר שבהקשרו של הפסוק משמעותו היא מהות,
המרכיב המגדיר דבר־מה להיות מה שהוא .ומהות האדם היא תבונתו,
ה"שכל האלוהי" שבו.
בפרק השני מתחיל לעסוק הרמב"ם במעשה אדם וחווה .פשר הסיפור
מפוזר בפרקים רבים במורה הנבוכים ,הן בגלוי הן בסמוי ,ובמהדורתי
ביארתי פסוק אחר פסוק את הסיפור מרחבי הספר (נספח לחלק ב) .לא אחזור
על הדברים כאן ,וכדאי לעיין בהם במקומם ,אך עיקרם הוא שפרשת אדם
וחוה היא משל המתאר את התמודדותו של כל אדם בכל זמן ומקום עם
משימת חייו ומהותו ,את כישלונותיו ואת יכולתו לחזור למצבו השלם.
הכישלון הוא הנטייה אחר המפורסמות ,המוסכמות החברתיות שנבחנות
באמות מידה של טוב ורע ,ולא אחר המושכלות ,האמיתות ,שנבחנות
באמות מידה של אמת ושקר.
המוסכמה החברתית המפורסמת ביותר היא כיסוי הערווה ,ו"הגנאי
המפורסם ביותר – גילוי הערווה" (מו"נ א,ב .)4ההיבט המיני בסיפור בולט
מאוד .האדם ואשתו היו עירומים ,והפעולה הראשונה לאחר אכילה מעץ
הדעת ,היתה לכסות את איברי מינם .גם שמו של עץ הדעת טוב ורע ,שהוא
יצוג לתחום המפורסמות ,מזכיר בשמו המתעתע והרב-משמעי ,את המונח
המיני 'לדעת' ,כפי שהתורה מציינת בתחילת הפרק הבא "ְו ָה ָא ָדם ָי ַדע ֶאת
ַח ָּוה ִאְׁשּתֹו ַו ַּת ַהר ַו ֵּת ֶלד ֶאת ַק ִין" (בראשית ד,א) 13.בפרק זה נעסוק בייצוגו של
הנחש ובכוח התאווה המינית ,ובפרשנות נקודתית לסיפור .מכל מקום,
שני הפרקים הראשונים במורה הנבוכים מצביעים על השכל כמהות
האדם ,ועל המין כאשליית מהותו.
ניתוב התשוקה אל החוכמה
החכמה -מרחב חף ממיניות
למעשה ,נותרו רמזים קלים לזיקה בין מחשבת העריות לבין הפרדס .בסוף
הלכות איסורי ביאה ובהמשך להלכה (כב,יז) בדבר סתרי תורה ,שהבאנו לעיל,
הרמב"ם אומר בעניין הדרך המובילה אל החוכמה:
ְו ֵכן ִי ְנ ֹהג ְל ִה ְת ַר ֵחק ִמן ַה ּ ְ ׂשח ֹוק ּו ִמן ַה ׁ ּ ִש ְכר ּות ּו ִמ ִ ּד ְב ֵרי ֲע ָג ִבים [=שיח הקשור
במין]ֶ ׁ ,ש ֵא ּל ּו ּג ֹו ְר ִמין ְּגד ֹו ִלים ֵהןְ ,ו ֵהן ַמ ֲעל ֹות ׁ ֶש ָּל ֲע ָרי ֹות [=שלבים בדרך
לזימה]ְ .ולֹא ֵי ׁ ֵשב ְּבלֹא ִא ׁ ּ ָשהֶ ׁ ,ש ִּמ ְנ ָהג ֶזה [לחיות עם אישה] ּג ֹו ֵרם ְל ַט ֲה ָרה
ְּגד ֹו ָלהְ .י ֵת ָרה ִמ ָּכל ֹזאת ָא ְמר ּוַ :י ְפ ֶנה ַע ְצמ ֹו ּו ַמ ֲח ׁ ַש ְב ּת ֹו ְל ִד ְב ֵרי ּת ֹו ָרה,
ְו ַי ְר ִחיב ַ ּד ְע ּת ֹו ַּב ָח ְכ ָמהֶ ׁ ,ש ֵאין ַמ ֲח ׁ ֶש ֶבת ֲע ָרי ֹות ִמ ְת ַּג ֶּב ֶרת ֶא ָּלא ְּב ֵלב ָּפנ ּוי
