Page 318 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 318

‫‪ 286‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

                     ‫טומאת הזנות‬

                                               ‫המיניות והמינות‬

‫הרמב"ם הולך בעקבות חכמים ומסמיך את האזהרה מפני ההימשכות אחרי‬
‫מחשבות כפירה (מינות) להימשכות אחרי מחשבות זנות (מיניות)‪ .‬וזה‬

                                                               ‫לשונו‪:‬‬

       ‫ַעל ִע ְנ ָין ֶזה ִה ְז ִהי ָרה ּת ֹו ָרה‪ְ ,‬ו ֶנ ֱא ַמר ָּב ּה‪ְ " :‬ולֹא ָתת ּור ּו ַא ֲח ֵרי ְל ַב ְב ֶכם ְו ַא ֲח ֵרי‬
       ‫ֵעי ֵני ֶכם‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ַא ֶּתם ֹז ִנים ַא ֲח ֵרי ֶהם" (במדבר טו‪,‬לט)‪ְּ .‬כל ֹו ַמר‪ :‬לֹא ִי ָּמ ׁ ֵש ְך ָּכל‬
       ‫ֶא ָחד ִמ ֶּכם ַא ַחר ַ ּד ְע ּת ֹו ַה ְּק ָצ ָרה‪ִ ,‬וי ַד ֶּמה ׁ ֶש ַּמ ֲח ׁ ַש ְב ּת ֹו ַמ ּ ֶ ׂש ֶגת ָה ֱא ֶמת‪ָּ .‬כ ְך‬
       ‫ָא ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪ַ " :‬א ֲח ֵרי ְל ַב ְב ֶכם" – ז ֹו ִמינ ּות; " ְו ַא ֲח ֵרי ֵעי ֵני ֶכם" – ז ֹו ְזנ ּות‪.‬‬
       ‫ְו ָלאו ֶזה – ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶשה ּוא ּג ֹו ֵרם ָל ָא ָדם ְל ָט ְרד ֹו ִמן ָהע ֹו ָלם ַה ָּבא‪ֵ ,‬אין ּב ֹו‬

                                                    ‫ַמ ְלק ּות‪( .‬עבודה זרה וחוקות הגויים ב‪,‬ג)‬

‫בספר המצוות‪ ,‬הרמב"ם מגדיר את הדברים‪" :‬הכוונה באמרם 'זו זנות' –‬
‫רדיפת התענוגות והתאוות הגופניות והעסקת המחשבה בהן תמיד" (סה"מ‪,‬‬
‫לא תעשה מז)‪ .‬הזנות היא מכשלה העומדת לפני האדם תמיד‪ ,‬ויחסי מין נעדרי‬
‫מחויבות הם בגדר בעילת זנות‪ ,‬ואין בהם מן המעמד המיוחד של יחסי‬
‫אישות המעידים על מעשה קידושין‪ 23.‬הזנות נפוצה‪ ,‬והמחשבה המרוחקת‬

                                            ‫ממנה היא מחשבה טהורה‪:‬‬

       ‫ְו ָא ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪ָּ :‬ג ֵזל ַו ֲע ָרי ֹות – ַנ ְפ ׁש ֹו ׁ ֶש ָּל ָא ָדם ִמ ְת ַא ָּוה ָל ֶהן ּו ְמ ַח ַּמ ְד ָּתן‪.‬‬
       ‫ְו ֵאין ַא ָּתה מ ֹו ֵצא ָק ָהל ְּב ָכל ְז ַמן ּו ְז ַמן ׁ ֶש ֵאין ָּב ֶהן ְּפר ּו ִצין ָּב ֲע ָרי ֹות ּו ְב ִביא ֹות‬
       ‫ֲאס ּור ֹות‪ָ .‬א ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪ֹ :‬רב ְּב ָג ֵזל‪ּ ,‬ו ִמע ּוט ָּב ֲע ָרי ֹות‪ְ ,‬ו ַה ּכֹל ַּב ֲא ַבק ָל ׁש ֹון ָה ָרע‪.‬‬
       ‫ְל ִפי ָכ ְך ָרא ּוי ל ֹו ָל ָא ָדם ָלכֹף ִי ְצר ֹו ְּב ָד ָבר ֶזה‪ּ ,‬ו ְל ַה ְר ִּגיל ַע ְצמ ֹו ִ ּב ְק ֻד ׁ ּ ָשה ְי ֵת ָרה‬

          ‫ּו ְב ַמ ֲח ׁ ָש ָבה ְטה ֹו ָרה ּו ְב ַד ַעת ְנכ ֹו ָנה‪ְּ ,‬כ ֵדי ְל ִה ָּנ ֵצל ֵמ ֶהן‪( .‬איסורי ביאה כב‪,‬יט‪-‬כ)‬

                           ‫קבלת התורה שינתה מהותית את היחס לזנות‪:‬‬

       ‫ֹק ֶדם ַמ ַּתן ּת ֹו ָרה ָה ָיה ָא ָדם ּפ ֹו ֵג ַע ִא ׁ ּ ָשה ַּב ׁ ּש ּוק‪ִ ,‬אם ָר ָצה ה ּוא ְו ִהיא‪ ,‬נ ֹו ֵתן ָל ּה‬
       ‫ְ ׂש ָכ ָר ּה ּוב ֹו ֵעל א ֹו ָת ּה ַעל ֵאם ַה ֶ ּד ֶר ְך ְוה ֹו ֵל ְך ל ֹו; ְוז ֹו ִהיא ַה ִּנ ְק ֵראת " ְק ֵד ׁ ָשה"‪.‬‬
       ‫ִמ ׁ ּ ֶש ִּנ ְּת ָנה ּת ֹו ָרה – ֶנ ֶא ְס ָרה ַה ְּק ֵד ׁ ָשה‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּנ ֱא ַמר‪" :‬לֹא ִת ְה ֶיה ְק ֵד ׁ ָשה ִמ ְּבנ ֹות‬
       ‫ִי ְ ׂש ָר ֵאל" (דברים כג‪,‬יח)‪ְ .‬ל ִפי ָכ ְך‪ָּ ,‬כל ַה ּב ֹו ֵעל ִא ׁ ּ ָשה ְל ׁ ֵשם ְזנ ּות ְּבלֹא ִק ּד ּו ׁ ִשין –‬

                                  ‫ל ֹו ֶקה ִמן ַה ּת ֹו ָרה‪ִ ,‬מ ְּפ ֵני ׁ ֶש ָּב ַעל ְק ֵד ׁ ָשה‪( .‬אישות א‪,‬ד)‬
   313   314   315   316   317   318   319   320   321   322   323