Page 319 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 319
קרפפ :תוינימל יוגש ס חי -תּוינימה תואמוט ׀ 287
התורה מזהירה מפני הזנות ואוסרת אותהֹ" :לא ִת ְה ֶיה ְק ֵדָׁשה ִמְּבנֹות ִיְׂשָר ֵאל,
ְוֹלא ִי ְה ֶיה ָק ֵדׁש ִמְּב ֵני ִיְׂש ָר ֵאל" (דברים כג,יח) ,ולדעת הרמב"ם " ִהיא ַהִּנ ְב ֶע ֶלת
ְּבֹלא ְּכ ֻתָּבה ְו ִקּדּוִׁשין" (משנה תורה ,הקדמה ,מצוות לא תעשה שנה)ְ " ,ק ֵדָׁשה – ֶׁש ִה ְפ ִקי ָרה
ַע ְצ ָמּה ַלּכֹל" (איסורי ביאה יח,ב) .לדעת הרמב"ם ,כשאסרה התורה קדשה ,אין
הכוונה לזנות פולחנית אלא לכל זנות .וכן עולה גם מן המחקר24.
טומאת החטאים המיניים במקרא
הרמב"ם אומר שהטומאה נזכרת גם בזיקה לעבירות של גילוי עריות25.
ואכן ,השורש טמ"א מזדמן פעמים רבות בפרשת העריות (ויקרא יח) ,והרמב"ם
מסתפק בהדגמת הדבר בפסוק מייצג (פסוק כד) .וזה לשון הפרשה:
(יט) ְו ֶאל ִא ׁ ּ ָשה ְּב ִנ ַ ּדת ֻט ְמ ָא ָת ּה ,לֹא ִת ְק ַרב ְל ַג ּל ֹות ֶע ְר ָו ָת ּה( :כ) ְו ֶאל ֵא ׁ ֶשת
ֲע ִמי ְת ָך לֹא ִת ֵּתן ׁ ְש ָכ ְב ְּת ָך ְל ָז ַרעְ ,ל ָט ְמ ָאה ָב ּה( :כא) ּו ִמ ַּז ְר ֲע ָך לֹא ִת ֵּתן ְל ַה ֲע ִביר
ַל ּ ֹמ ֶל ְךְ ,ולֹא ְת ַח ֵּלל ֶאת ׁ ֵשם ֱאלֹ ֶהי ָך ֲא ִני ה'( :כב) ְו ֶאת ָז ָכר לֹא ִת ׁ ְש ַּכב
ִמ ׁ ְש ְּכ ֵבי ִא ׁ ּ ָשהּ ,ת ֹו ֵע ָבה ִהוא( :כג) ּו ְב ָכל ְּב ֵה ָמה לֹא ִת ֵּתן ׁ ְש ָכ ְב ְּת ָך ְל ָט ְמ ָאה
ָב ּהְ ,ו ִא ׁ ּ ָשה לֹא ַת ֲע ֹמד ִל ְפ ֵני ְב ֵה ָמה ְל ִר ְב ָע ּה ֶּת ֶבל ה ּוא( :כד) ַאל ִּת ַּט ְּמא ּו
ְּב ָכל ֵא ֶּלהִּ ,כי ְב ָכל ֵא ֶּלה ִנ ְט ְמא ּו ַה ּג ֹו ִים ֲא ׁ ֶשר ֲא ִני ְמ ׁ ַש ֵּל ַח ִמ ְּפ ֵני ֶכם( :כה)
ַו ִּת ְט ָמא ָה ָא ֶרץָ ,ו ֶא ְפ ֹקד ֲע ֹו ָנ ּה ָע ֶלי ָה ַו ָּת ִקא ָה ָא ֶרץ ֶאת ֹי ׁ ְש ֶבי ָה( :כו) ּו ׁ ְש ַמ ְר ֶּתם
ַא ֶּתם ֶאת ֻח ּ ֹק ַתי ְו ֶאת ִמ ׁ ְש ָּפ ַטי ְולֹא ַת ֲע ׂש ּו ִמ ּכֹל ַה ּת ֹו ֵע ֹבת ָה ֵא ֶּלהָ ,ה ֶא ְז ָרח
ְו ַה ֵּגר ַה ָּגר ְּבת ֹו ְכ ֶכם( :כז) ִּכי ֶאת ָּכל ַה ּת ֹו ֵע ֹבת ָה ֵאל ָע ׂש ּו ַא ְנ ׁ ֵשי ָה ָא ֶרץ ֲא ׁ ֶשר
ִל ְפ ֵני ֶכםַ ,ו ִּת ְט ָמא ָה ָא ֶרץ( :כח) ְולֹא ָת ִקיא ָה ָא ֶרץ ֶא ְת ֶכם ְ ּב ַט ַּמ ֲא ֶכם ֹא ָת ּה,
ַּכ ֲא ׁ ֶשר ָק ָאה ֶאת ַה ּג ֹוי ֲא ׁ ֶשר ִל ְפ ֵני ֶכם( :כט) ִּכי ָּכל ֲא ׁ ֶשר ַי ֲע ֶ ׂשה ִמ ּכֹל ַה ּת ֹו ֵע ֹבת
ָה ֵא ֶּלהְ ,ו ִנ ְכ ְרת ּו ַה ְּנ ָפ ׁש ֹות ָה ֹע ׂ ֹשת ִמ ֶּק ֶרב ַע ָּמם( :ל) ּו ׁ ְש ַמ ְר ֶּתם ֶאת ִמ ׁ ְש ַמ ְר ִּתי
ְל ִב ְל ִּתי ֲע ׂש ֹות ֵמ ֻח ּק ֹות ַה ּת ֹו ֵע ֹבת ֲא ׁ ֶשר ַנ ֲע ׂש ּו ִל ְפ ֵני ֶכם ְולֹא ִת ַּט ְּמא ּו ָּב ֶהם,
ֲא ִני ה' ֱאלֹ ֵהי ֶכם.
כמעט כל מעשה מיני אסור בא במקרא בלשון 'טומאה' ,וגם באונס דינה ,
נאמר ששכם " ִטֵּמא" את דינה ,והדבר חוזר שם שלוש פעמים ,פסוק אחר
פסוק 26.המקראית (בכתיב המקראי וברמב"ם – ׂשֹוטה) ,היא אשת איש
שנחשדה בניאוף לאחר שהוזהרה ,ויש עדים שראו אותה בנסיבות המעלות
חשד שניאפה עם איש זר ,ושבעלה צריך להביא אותה לבית המקדש כדי
לאמת את חשדו או לשלול אותו ולהחזיר את האמון ביניהם 27.בפרשת
הסוטה נזכרות יותר משמונה פעמים צורות משורש טמ"א כמילה מנחה
שהאישה הבוגדת " ִנ ְט ְמ ָאה" 28.גם בזיקה לאיסור להחזיר אישה מגורשת
ששכבה עם איש אחר ,נזכר הביטוי טומאה ,כאילו הייתה נשואה29.
