Page 291 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 291

‫ קרפפ ‪ :‬תוומל יוגש סחי ‪ -‬תוומה תואמוט ׀ ‪259‬‬

       ‫ה ּוא ַה ֵּמת ׁ ֶש ֵאינ ֹו ָח ֶיה ְלע ֹו ָלם‪ֶ ,‬א ָּלא ִנ ְכ ָרת ְּב ִר ׁ ְשע ֹו ְוא ֹו ֵבד ַּכ ְּב ֵה ָמה‪ְ .‬ו ֶזה ה ּוא‬
       ‫ַה ָּכ ֵרת ַה ָּכת ּוב ַּב ּת ֹו ָרה‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּנ ֱא ַמר‪ִ " :‬ה ָּכ ֵרת ִּת ָּכ ֵרת ַה ֶּנ ֶפ ׁש ַה ִהיא" (במדבר טו‪,‬לא);‬
       ‫ִמ ִּפי ַה ׁ ּ ְשמ ּו ָעה ָל ְמד ּו‪ִ " :‬ה ָּכ ֵרת" – ָּבע ֹו ָלם ַה ֶּזה‪ִּ " ,‬ת ָּכ ֵרת" – ָלע ֹו ָלם ַה ָּבא‪.‬‬
       ‫ְּכל ֹו ַמר ׁ ֶשא ֹו ָת ּה ַה ֶּנ ֶפ ׁש ׁ ֶש ָּפ ְר ׁ ָשה ִמן ַה ּג ּוף ָּבע ֹו ָלם ַה ֶּזה ֵאי ָנ ּה ז ֹו ָכה ְל ַח ֵּיי‬

                     ‫ָהע ֹו ָלם ַה ָּבא‪ֶ ,‬א ָּלא ַּגם ִמן ָהע ֹו ָלם ַה ָּבא ִנ ְכ ְר ָתה‪( .‬תשובה ח‪,‬א)‪68‬‬

‫הבנה פשוטה של "ֶׁשאֹו ָתּה ַהֶּנ ֶפׁש ֶׁשָּפְרָׁשה ִמן ַהּגּוף ָּבעֹו ָלם ַה ֶּזה" מתייחסת‬
‫לרגע המוות‪ ,‬כמו שמפרשת אותו חנה כשר‪" :‬לא די לה שהיא נכרתה בעולם‬
‫הזה ("שפרשה מן הגוף")‪ ,‬כדרכו של עולם‪ ,‬אלא שהיא גם נענשת בכך‬
‫שאינה זוכה לעולם הבא‪ .‬עונש ה"כרת" איננו אפוא במיתה עצמה‪ ,‬אלא‬
‫במתרחש בעקבותיה"‪ 69.‬אבל כעת‪ ,‬לאור תפיסת החי‪-‬המת במשנת הרמב"ם‪,‬‬
‫ניתן להבין את דברי הרמב"ם בדרך אחרת‪ :‬הכרת חל ברגע העבירה‪ ,‬שבו‬
‫האדם מתחייב כרת‪ .‬אמנם כל זמן שהאדם חי‪ ,‬עונש הכרת ניתן לתיקון‪ ,‬אך‬
‫כל זמן שלא עשה האדם תשובה‪ ,‬רובץ עליו עונש כרת‪ .‬זו גם משמעותו של‬

             ‫המונח "כרת"‪ ,‬המופיע בפירוש המשנה‪ ,‬בהקדמה לפרק חלק‪:‬‬

       ‫הנקמה הגמורה היא שתכרת הנפש ותאבד‪ ,‬ושלא יהיה לה קיום‪ ,‬והוא‬
       ‫ה"כרת" האמור בתורה‪ .‬וענין הכרת – הכרתת הנפש‪ .‬כמו שביאר‬
       ‫ואמר‪" :‬הכרת תכרת הנפש ההיא"‪ .‬ואמרו עליהם השלום‪" :‬הכרת –‬
       ‫בעולם הזה‪ ,‬תכרת – לעולם הבא"‪ .‬ואמר הכתוב‪" :‬והייתה נפש אדוני‬
       ‫צרורה" וכו'‪ .‬וכל מי ששקע בתענוגות הגופניות‪ ,‬והזניח את האמת‪,‬‬
       ‫והעדיף את השווא‪ ,‬נכרת מאותו השגב‪ ,‬ויישאר חומר מוכרת [=מנותק]‬

                                                                                ‫בלבד‪.‬‬

‫משמעות הדברים "נכרת מאותו השגב" היא‪ :‬בשעה שהאדם שוקע בעבירות‬
‫של תענוגות גופניים‪ ,‬הזנחת האמת והעדפת השקר‪ ,‬הוא מכרית את עצמו‪,‬‬
‫ומכאן ואילך אם לא יעשה תשובה‪" ,‬יישאר חומר מוכרת בלבד" באופן‬
‫סטאטי‪ 70.‬הדבר עולה גם מדיונו של הרמב"ם בעניין ייחודו של עונש הכרת‬
‫במצוות המילה‪ 71.‬ואף על פי שבדרך כלל עונש כרת קיים באיסורים‪ ,‬כלומר‬
‫במצוות לא‪-‬תעשה‪ ,‬בברית מילה עונש כרת חל על מצוות עשה‪ ,‬אם האדם‬
‫לא מל את עצמו‪ 72.‬בניגוד למצוות לא‪-‬תעשה‪ ,‬שהעונש בהן הוא כרת בגלל‬
‫חומרת העבירה‪ ,‬ואי‪-‬אפשר לתקנו במעשה (אלא בתשובה)‪ ,‬העבירה באי‪-‬‬
‫מילה היא עובדת ההימנעות ממנה‪ ,‬והיא נמשכת לעולם‪ ,‬ולכן "עדיין הוא‬
‫מצווה ומחויב למולו תמיד‪ ,‬וכל זמן שלא מלו‪ ,‬הרי הוא עובר על מצות עשה‬
‫שהגיע זמנה‪ .‬ואם מלו‪ ,‬נסתלקה מעליו העברה‪ ,‬וקיים המצווה"‪ .‬משמעותו‬
   286   287   288   289   290   291   292   293   294   295   296