Page 288 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 288
256׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם
הקודמים ,הוא אינו מוגדר כמ" ִמי ֵני ֲעבֹו ָדה ָז ָרה" (עבודה זרה ו,ב) ,אלא כהליכה
בחוקות (טקסי) הגויים ,שבהן הטעו חכמי הגויים והובילו את המון העם
לעבודה זרה .הדורש אל המתים "אינו עושה שום מעשה כלל ,אלא הוא
מין ממיני ההזיות ,והוא שמתענה ולן בבית הקברות ולוחש לחשים ,ורואה
בשנתו עתידות לפי דמיונם" 57.הרמב"ם מתאר את מעשי הדורש אל המתים
במשנה תורה:
ֵאי ֶזה ה ּוא ּד ֹו ֵר ׁש ֶאל ַה ֵּמ ִתים? ֶזה ַה ַּמ ְר ִעיב ֶאת ַע ְצמ ֹו ְוה ֹו ֵל ְך ְו ָלן ְ ּב ֵבית
ַה ְ ּק ָבר ֹותְּ ,כ ֵדי ׁ ֶש ָּיב ֹוא ַה ֵּמת ַּב ֲחל ֹוםְ ,וי ֹו ִדיע ֹו ַמה ִ ּי ׁ ְש ַאל ָע ָליוְ .ו ֵי ׁש ֲא ֵח ִרים
ׁ ֶש ֵהם ל ֹו ְב ׁ ִשים ַמ ְל ּב ּו ׁ ִשים ְיד ּו ִעיםְ ,וא ֹו ְמ ִרים ְ ּד ָב ִריםּ ,ו ַמ ְק ִטי ִרין ְק ֹט ֶרת
ְיד ּו ָעהִ ,וי ׁ ֵש ִנים ְל ַב ָ ּדןְּ ,כ ֵדי ׁ ֶש ָּיב ֹוא ֵמת ְּפל ֹו ִני ִוי ַס ֵּפר ִע ּמ ֹו ַּב ֲחל ֹוםְּ .כ ָלל ֹו
ׁ ֶש ַּל ָ ּד ָברָּ :כל ָהע ֹו ֶ ׂשה ַמ ֲע ֶ ׂשה ְּכ ֵדי ׁ ֶש ָּיב ֹוא ַה ֵּמת ְוי ֹו ִדיע ֹו – ל ֹו ֶקהֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמר:
"לֹא ִי ָּמ ֵצא ְב ָך [ְ ]...ו ֹד ֵר ׁש ֶאל ַה ֵּמ ִתים" (דברים יח,י-יא)( .עבודה זרה יא,יג)
הרמב"ם מדגיש פעמיים שכל הדברים נעשים "ַּב ֲחלֹום" ,באשליה ,במציאות
שהיא בהכרה בלבד.
בסוף פרק זה ,הרמב"ם מסיים את עיסוקו בהשקפתו על כל מעשי עבודה
זרה וחוקיהם במיליםּ" :ו ְד ָבִרים ָה ֵאּלּו ֻּכָּלן ִּד ְבֵרי ֶׁש ֶקר ְו ָכ ָזב ֵהןְ ,ו ֵהן ֶׁש ִה ְטעּו
ָּב ֶהן עֹו ְב ֵדי ֲעבֹו ָדה ָז ָרה ַה ַּק ְדמֹו ִנים ְלגֹו ֵיי ָה ֲאָרצֹות ְּכ ֵדי ֶׁש ִּיָּנהּו ַא ֲחֵרי ֶהן" .אנסה
להבין את תפיסת הרמב"ם בשאלת המוות ,ומתוכה את החלת הטומאה על
מעשים אלו.
תפיסת החיים ותפיסת המוות במשנת הרמב"ם
המת המבקש את המת
המקור לפסק הרמב"ם בעניין הדורש אל המתים הוא דברי התלמוד הבבלי,
וראוי לעיין במקור זה ובדרך שהרמב"ם עוסק בו:
דורש למתים – כדתניאְ " :ו ֹד ֵר ׁש ֶאל ַה ֵּמ ִתים" – זה המרעיב עצמו והולך
ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה .וכשהיה רבי עקיבא
מגיע למקרא זה ,היה בוכה :ומה המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו רוח
טומאה – שורה עליו רוח טומאה ,המרעיב עצמו כדי שתשרה עליו
רוח טהרה – על אחת כמה וכמה .אבל מה אעשה שעוונותינו גרמו
לנו ,שנאמרִּ " :כי ִאם ֲע ֹו ֹנ ֵתי ֶכם ָהי ּו ַמ ְב ִ ּד ִלים ֵּבי ֵנ ֶכם ְל ֵבין ֱאלֹ ֵהי ֶכם" (ישעיהו
נט,ב)( .בבלי סנהדרין סה,ב)58
