Page 289 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 289

‫ קרפפ ‪ :‬תוומל יוגש סחי ‪ -‬תוומה תואמוט ׀ ‪257‬‬

‫במשנה תורה הרמב"ם מחליף את התיאור התלמודי‪" ,‬כדי שתשרה עליו רוח‬
‫טומאה"‪ ,‬שמשתמע ממנו שיש קיום ממשי לרוח הטומאה‪ ,‬בתיאור קונקרטי‪:‬‬
‫"ְּכ ֵדי ֶׁש ָּיבֹוא ַהֵּמת ַּב ֲחלֹום"‪ 59.‬מדברי התלמוד‪ ,‬עולה בבירור שדברי רבי עקיבא‪,‬‬
‫שהרמב"ם מעריך מאוד את חוכמתו‪ ,‬ובייחוד בענייני מטפיזיקה‪ 60,‬מדגישים‬
‫כי הן הטומאה הן הטהרה‪ ,‬תלויות בדעת וברצון‪ .‬הדברים מזכירים את אמרתו‬
‫של ריש לקיש במקום אחר בתלמוד‪" :‬בא ליטמא – פותחין לו; בא ליטהר –‬
‫מסייעים אותו"‪ 61,‬ובייחוד לנוכח הסברו של הרמב"ם בדבר הצד החיובי של‬
‫האמירה במשנה תורה‪ֶׁ" :‬שִּמ ָּדה זֹו ְּב ָכל ָא ָדם‪ֶׁ :‬שָּכל ְז ַמן ֶׁשהּוא ִנ ְמָׁשְך ְּב ַדְר ֵכי‬
‫ַה ָח ְכ ָמה ְו ַהֶּצ ֶדק – ִמ ְת ַאֶּוה ָל ֶהן ְורֹו ֵדף אֹו ָתן‪ְ .‬והּוא ֶׁש ָא ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ָּ :‬בא ִלַּט ֵהר –‬
‫ְמ ַס ְּי ִעין אֹותֹו; ְּכלֹו ַמר‪ִ :‬י ְמ ָצא ַע ְצמֹו ֶנ ֱע ָזר ַעל ַה ָּד ָבר" (תשובה ו‪,‬ה)‪ 62.‬ודוק‪" ,‬ימצא‬
‫עצמו"‪ :‬התהליך מתחולל בהכרה בלבד‪ 63.‬נמצא שגם מי שבא ליטמא‪ ,‬ימצא‬
‫את עצמו‪ ,‬בהזייתו‪ ,‬נכשל על הדבר‪ .‬לדעת רבי עקיבא‪ ,‬לפי הבנת הרמב"ם‪,‬‬
‫הישגו של מי שדורש אל המתים הוא‪ :‬אכן הוא מקבל רוח טומאה‪ ,‬אבל לא‬
‫את רוחו של המת‪ ,‬אלא עוון‪ .‬כלומר‪ ,‬האדם מצליח לממש את שאיפותיו‪ ,‬בין‬
‫אם מכוונות לטוב בין אם מכוונות לרע‪ ,‬אבל זה מתוך כוונה לציין ש"בדרך‬
‫שאדם רוצה לילך – בה מוליכין אותו" (תלמוד בבלי מכות י‪,‬ב)‪ ,‬כדרך שהרמב"ם‬
‫אומר במקום אחר‪" :‬כבר הבהרתי לך שהשכל הזה ששפע עלינו ממנו יתעלה‬
‫הוא הקשר אשר בינינו ובינו‪ .‬והבחירה בידך‪ :‬אם תחפוץ לחזק את הקשר הזה‬
‫ולעבות אותו‪ ,‬תעשה כן; ואם תחפוץ להחליש אותו ולדקק אותו מעט מעט עד‬
‫שתקטע אותו‪ ,‬תעשה כן" (מו"נ ג‪,‬נא‪ .)16‬ההישג הגדול ש"שורה עליו רוח טומאה"‬

      ‫אינו אלא תעתוע ואשליה‪ .‬וכל המבקש להשלות את עצמו – יזכה לכך‪.‬‬
‫גם את הפסוק המצוטט בתלמוד בשם רבי עקיבא‪ ,‬מסביר הרמב"ם בכמה‬
‫מקומות כמדגיש את אחריותו של האדם‪ .‬בפירוש המשנה‪" :‬ואלו הפחיתויות‬
‫בכללן‪ ,‬הן המחיצות המבדילות בין האדם ובין ה' יתעלה‪ .‬אמר הנביא‪ ,‬מבאר‬
‫זה‪' :‬כי אם עוונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם' – יאמר כי חטאינו‪,‬‬
‫והן אלו הרעות‪ ,‬כמו שזכרנו‪ ,‬הן המחיצות המבדילות בינינו ובינו יתעלה"‬
‫(פה"מ שמונה פרקים ז)‪ .‬ובמורה הנבוכים הוא אומר‪" :‬ואל ה' נישא תחינה להסיר‬
‫את המכשולים המבדילים בינינו ובינו‪ ,‬אף על פי שרוב המכשולים הללו‬
‫נובעים מאתנו‪ ,‬כמו שביארנו בפרקי החיבור הזה‪ֲ ' :‬עוֹ ֹנ ֵתי ֶכם ָהיּו ַמ ְב ִּד ִלים‬

                                       ‫ֵּבי ֵנ ֶכם ְל ֵבין ֱאֹל ֵהי ֶכם'" (מו"נ ג‪,‬נא‪.)22‬‬
                ‫בספר המצוות הרמב"ם מבטא תפיסתו באופן נוקב וחריף‪:‬‬

       ‫המצווה הל"ח‪ :‬האזהרה שהוזהרנו מלדרוש ידיעה מן המתים – כפי‬

       ‫מה שמדמים אותם שהם מתים באמת‪ ,‬אף על פי שהם אוכלים‬
   284   285   286   287   288   289   290   291   292   293   294