Page 277 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 277
קרפפ :תוומל יוגש סחי -תוומה תואמוט ׀ 245
נמצא שטומאת האוהל משקפת את שכיחות ההימצאות בחברת המת ,הן
בהתכנסות חברתית הן בדרכי ההתקשרות המדומה עם המת סמוך לגופתו
או לחלקים ממנה.
ההסבר למשך טומאת הזיבות בנידה
בטענה [ג] ,הרמב"ם אומר" :הזיבּות וה ִנדּות נפוצות יותר ממגע טמא ,ולכן
דבר זה מצריך שבעת ימים ,והנוגע בהם – יום אחד" .אפרש פסקה זו ואסביר
מהו "מגע טמא" .הנידה היא תופעה טבעית בתדירות קבועה ,פעם אחת בכל
חודש 27.ברקע הסברו של הרמב"ם ,נמצאים הפסוקים המדברים על הנידה,
שהיא טמאה שבעה ימים שלמים מרגע היראות דם המחזור ,שבדרך כלל גם
שפיעתו נמשכת מימים אחדים עד שבעה:
ְו ִא ׁ ּ ָשה ִּכי ִת ְה ֶיה ָז ָבה ָ ּדם [=שופעת דם וסתה] ִי ְה ֶיה ֹז ָב ּה ִּב ְב ָ ׂש ָר ּה – ׁ ִש ְב ַעת
ָי ִמים ִּת ְה ֶיה ְב ִנ ָ ּד ָת ּהְ ,ו ָכל ַה ֹּנ ֵג ַע ָּב ּה ִי ְט ָמא ַעד ָה ָע ֶרבְ .וכֹל ֲא ׁ ֶשר ִּת ׁ ְש ַּכב
ָע ָליו ְּב ִנ ָ ּד ָת ּה ִי ְט ָמאְ ,וכֹל ֲא ׁ ֶשר ֵּת ׁ ֵשב ָע ָליו ִי ְט ָמאְ .ו ָכל ַה ֹּנ ֵג ַע ְּב ִמ ׁ ְש ָּכ ָב ּה,
ְי ַכ ֵּבס ְּב ָג ָדיו ְו ָר ַחץ ַּב ַּמ ִים ְו ָט ֵמא ַעד ָה ָע ֶרבְ .ו ָכל ַה ֹּנ ֵג ַע ְּב ָכל ְּכ ִלי ֲא ׁ ֶשר ֵּת ׁ ֵשב
ָע ָליוְ ,י ַכ ֵּבס ְּב ָג ָדיו ְו ָר ַחץ ַּב ַּמ ִים ְו ָט ֵמא ַעד ָה ָע ֶרבְ .ו ִאם ַעל ַה ִּמ ׁ ְש ָּכב ה ּוא א ֹו
ַעל ַה ְּכ ִלי ֲא ׁ ֶשר ִהוא ֹי ׁ ֶש ֶבת ָע ָליו ְּב ָנ ְגע ֹו ב ֹוִ ,י ְט ָמא ַעד ָה ָע ֶרב( .ויקרא טו,יט-כג)
לעומת זאת ,הזבה היא אישה שראתה דם יוצא מרחמה במשך שלושה ימים
זה אחר זה "בלא עת נידתה" ,והרי היא טמאה במשך שבעה ימים נוספים
מרגע סיום שפיעת הדם מן הרחם ,והם מכונים "שבעה נקיים" 28.תופעה
זו שכיחה פחות מן הנידות [טענה ד] .ואלה הם הפסוקים האמורים בעניין
הזבה ,העומדים ברקע הסברו של הרמב"ם:
ְו ִא ׁ ּ ָשה ִּכי ָיז ּוב ז ֹוב ָ ּד ָמ ּה ָי ִמים ַר ִּבים ְּבלֹא ֶעת ִנ ָ ּד ָת ּה א ֹו ִכי ָתז ּוב ַעל ִנ ָ ּד ָת ּה,
ָּכל ְי ֵמי ז ֹוב ֻט ְמ ָא ָת ּה ִּכי ֵמי ִנ ָ ּד ָת ּה ִּת ְה ֶיה ְט ֵמ ָאה ִהואָּ .כל ַה ִּמ ׁ ְש ָּכב ֲא ׁ ֶשר
ִּת ׁ ְש ַּכב ָע ָליו ָּכל ְי ֵמי ז ֹו ָב ּה ְּכ ִמ ׁ ְש ַּכב ִנ ָ ּד ָת ּה ִי ְה ֶיה ָּל ּהְ ,ו ָכל ַה ְּכ ִלי ֲא ׁ ֶשר ֵּת ׁ ֵשב
ָע ָליו ָט ֵמא ִי ְה ֶיה ְּכ ֻט ְמ ַאת ִנ ָ ּד ָת ּהְ .ו ָכל ַה ּנ ֹו ֵג ַע ָּבם ִי ְט ָמאְ ,ו ִכ ֶּבס ְּב ָג ָדיו ְו ָר ַחץ
ַּב ַּמ ִים ְו ָט ֵמא ַעד ָה ָע ֶרבְ .ו ִאם ָט ֲה ָרה ִמ ּז ֹו ָב ּהְ ,ו ָס ְפ ָרה ָּל ּה ׁ ִש ְב ַעת ָי ִמים
ְו ַא ַחר ִּת ְט ָהר"( .שם כה-כח)
פסקה ג לא מתייחסת ב"מגע טמא" למגע של טומאת מת שבפסקה א ,אלא
למגע גוף של הנוגע בנידה ובזבה או בשאר מקורות הטומאה מלבד מת.
הרמב"ם עונה על השאלה הבאה :בהינתן שיש טומאה על הנידה והזבה
