Page 276 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫‪ 244‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫טומאת אוהל היא אופן טומאה ייחודי הנמצא רק בטומאת מת‪ ,‬ורק במת‬
‫יהודי‪ 23,‬ואילו גוויית הגוי או קברו מטמאים במגע ובמשא‪ ,‬אך לא בטומאת‬
‫אוהל‪ .‬משמעה של טומאה זו הוא‪ :‬האדם מאהיל על המת (נמצא מעל המת‬
‫כמו גג האוהל)‪ ,‬או שהמת מאהיל על האדם‪ ,‬או שהאדם והמת נמצאים תחת‬
‫מרחב מקורה אחד‪ ,‬בין בבית בין תחת עץ וכדומה‪ .‬בשכיחותה של טומאת‬
‫המת‪ ,‬הרמב"ם מתרכז בעניין ההימצאות עם המת תחת קורת גג אחת‪ ,‬כעולה‬
‫מלשון המקרא‪" :‬זֹאת ַהּתֹוָרה ָא ָדם ִּכי ָימּות ְּבאֹ ֶהל‪ָּ ,‬כל ַהָּבא ֶאל ָה ֹא ֶהל ְו ָכל ֲאֶׁשר‬
‫ָּב ֹא ֶהל ִי ְט ָמא ִׁש ְב ַעת ָי ִמים" (במדבר יט‪,‬יד)‪ .‬והשאלה היא‪ :‬מה מקורו של הצורך‬
‫"בפרט של קרובים ושכנים" להימצא עם המת תחת קורת גג אחת? לדעתי‪,‬‬
‫השכיחות הגבוהה של טומאת המת נובעת משני דברים‪ ,‬הן מן ההתמודדות‬

‫החברתית עם המוות‪ ,‬הן מן הרצון להיות בקרבת המת‪.‬‬
‫ההתמודדות עם המוות אינה קלה לאדם‪ .‬לכן‪ ,‬מסגרת חברתית גדולה עשויה‬
‫לסייע להתמודדות זו‪ .‬ההלוויה והאבלות והניחומים הם אירועים חברתיים‪.‬‬
‫לשם השוואה‪ ,‬תופעת הנידה היא אינטימית‪ ,‬זמנית ואישית‪ ,‬ואינה כרוכה‬
‫בהתמודדות חברתית‪ .‬כבר הזכרנו את תפיסת ההתמודדות החברתית‬
‫שבאבלות (לעיל עמ' ‪ .)241‬לנוכח המוות‪ ,‬בני הבית וחברים ושכנים מתאספים‬
‫סביב המת המוטל לפניהם כדי להיות יחד נוכח המוות‪ ,‬ולפעמים אף משהים‬
‫את קבורת המת‪ ,‬כדי שיבואו רבים ללוות אותו‪ .‬המנהג העתיק הוא שבני‬
‫המשפחה מעצימים את עיניו של המת ונפרדים ממנו‪ 24,‬וזה הוא אחד הטעמים‬
‫לשכיחותה של טומאת המת‪ .‬בחברה המודרנית‪ ,‬הדבר שכיח פחות‪ ,‬שכן‬
‫המוות מתרחש פעמים הרבה בבית החולים‪ ,‬במה שמכונה "המוות הסמוי"‬
‫)‪ 25,(the invisible death‬ולעתים לא בני המשפחה נמצאים ליד המת להיפרד‬

‫ממנו‪ ,‬אלא הצוות הרפואי‪ ,‬הטרוד במאמצים להחיות אותו‪.‬‬
‫הטעם השני הוא הרצון להיות במרחב אחד עם המת‪ ,‬לא רק כהתמודדות‬
‫חברתית‪ ,‬אלא כקשר פסול עם המת‪ ,‬להימצא בקרבתו כדי להתבונן במה‬
‫שמעבר לחיים‪ .‬ההתכנסות התרחשה סביב המת או סמוך למקום קבורתו‪,‬‬
‫למשל במערה שהוא עתיד להיקבר בה‪ ,‬כמו שנהגו בעבר‪ 26,‬ואפשר להניח‬
‫שהדבר לווה בטקסי כישוף‪ ,‬כמו סיאנסים וכדומה‪ ,‬וכך סופק הקשר לעולם‬
‫אחר באמצעות המת‪ .‬הדבר נפוץ גם בימינו בביקור בבתי הקברות או בעלייה‬
‫לקברי צדיקים‪ .‬ההסתופפות בחברת המת‪ ,‬עם עצמותיו היבשות‪ ,‬כגון‬
‫גולגולתו‪ ,‬ששימשה את בעלי האוב‪ ,‬או שהות במערה שנקבר בה‪ ,‬הצריכה‬
‫את החלת טומאת האוהל על קרובי המת כדי להרחיק אותם ממנו‪ .‬הרצון‬
‫להימצא בקרבת המת‪ ,‬לא כדי להיפרד מן המת‪ ,‬אלא כדי "להיות איתו"‪,‬‬

‫הביא לשכיחות גבוהה של טומאת האוהל‪.‬‬