Page 275 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 275

‫ קרפפ ‪ :‬תוומל יוגש סחי ‪ -‬תוומה תואמוט ׀ ‪243‬‬

‫איך אמר שנשיאת והאהלת המתים הוא יותר נמצאת מכל טומאה‪ ,‬שהרי זב‬
‫וזבה ויולדת ונידה הם נמצאות יותר"‪ .‬וענה‪" :‬והתשובה בזה כי‪ :‬מה שאמר‬
‫שנשיאת המתים יותר נמצאת מכל טומאה‪ ,‬הרצון [=הכוונה] בו אשר הם‬
‫בעצמם טמאים כמו הנבילה ושמונה שרצים‪ ,‬כי שאר הדברים אינם טמאים‬
‫בעצמם אלא בעת מה וזמן מה"‪ .‬כלומר הדין שמי שנטמא במת הוא אב‬
‫הטומאה כמו המת עצמו‪ ,‬הוא דין מיוחד שאינו קיים בכל טומאה אחרת‪,‬‬

                      ‫והוא גורם להפיץ עוד יותר את הימצאות הטומאה‪.‬‬
‫ליטוש טוב יותר לתשובה‪ ,‬עדיין לפי שיטתו של הפרשן‪ ,‬הוא על רקע הדין‬
‫של "חרב כמת"‪ .‬כלומר כיוון שכל כלי הנטמא במת נעשה טמא טומאת‬
‫אב כמת‪ ,‬הדבר מביא להתפשטות אקספוננציאלית של טומאת מת‪ ,‬אף‬
‫בימינו‪ .‬התפשטותה של טומאת המת טמונה ביכולת המיוחדת והחריגה‬
‫של הטומאה‪" ,‬עוצמת הדבקה" גבוהה‪ ,‬כפי שכתבתי בתחילת הפרק (ראו‬
‫איור)‪ .‬הדין הוא שכל כלי שהיה באוהל המת‪ ,‬נחשב כמת עצמו‪ֶ " ,‬חֶרב‬
‫ַּכֵּמת" בלשונו של הרמב"ם (שם ג‪ ,)1‬ובלשון חכמים‪" :‬חרב כחלל"‪ .‬כלומר‪,‬‬
‫כלי שנגע במת יכול להדביק טומאה יותר מאשר אדם שנגע במת‪ .‬נתאר‬
‫לעצמנו את משמעות הדברים‪ :‬כל אדם וחפץ ששהו בבית קברות‪ ,‬או‬
‫למשל בימינו בבית חולים בשעה שהיה שם מת‪ 21,‬נטמאו טומאת אוהל‪,‬‬
‫ומטמאים במגע כמת עצמו‪ ,‬ובכלל זה‪ :‬משקפיים‪ ,‬טלפון נייד‪ ,‬שעון‬
‫וכדומה – טמאים ומטמאים‪ .‬טומאה זו‪ ,‬אי‪-‬אפשר להיחלץ ממנה‪ ,‬במיוחד‬

                                                               ‫בימינו‪.‬‬
‫אלא שכאן התמקדותו של הרמב"ם בטומאת אוהל‪" ,‬הימצאות עם מתים‬
‫תחת קורת גג אחת"‪ 22,‬מאפשרת לנו להתבונן בטיבה של העברת טומאת‬

     ‫המת‪ ,‬והדגש ששמה התורה‪ ,‬והרמב"ם כאן‪ ,‬דווקא על טומאת האוהל‪.‬‬

      ‫השכיחות גבוהה עקב ההתמודדות החברתית עם המוות‬

‫ההתמקדות של הרמב"ם אינה בטומאת מגע אלא בטומאת אוהל‪ ,‬שהיא‬
                                               ‫אופן ייחודי של טומאה‪:‬‬

       ‫ֻט ְמ ַאת אֹ ֶהל ֵאי ָנ ּה ִ ּב ׁ ְש ָאר ֻט ְמא ֹות ֶא ָּלא ַּב ֵּמת ִ ּב ְל ַבד‪ּ .‬ו ֵבין ׁ ֶש ֶה ֱא ִהיל‬
       ‫ָה ָא ָדם א ֹו ַה ְּכ ִלי‪ֲ ,‬א ִפ ּל ּו ַמ ַחט ׁ ֶש ֶה ֱא ִהי ָלה ַעל ַה ֵּמת‪ ,‬א ֹו ׁ ֶש ֶה ֱא ִהיל ַה ֵּמת‬
       ‫ַעל ָה ָא ָדם א ֹו ַעל ַה ְּכ ִלי‪ ,‬א ֹו ׁ ֶש ָה ָיה ַה ֵּמת ִעם ָה ָא ָדם א ֹו ִעם ַה ֵּכ ִלים ַּת ַחת‬
       ‫ֹא ֶהל ֶא ָחד – ֲה ֵרי ֵא ּל ּו ְט ֵמ ִאים‪ְ .‬ו ֻט ְמ ַאת ֹא ֶהל ָה ֲאמ ּו ָרה ְּב ָכל ָמק ֹום ה ּוא‬
       ‫ׁ ֶש ְּת ַט ֵּמא א ֹו ָת ּה ֻט ְמ ָאה ֶאת ָה ָא ָדם א ֹו ֶאת ַה ֵּכ ִלים ְּב ֶא ָחד ִמ ׁ ּ ְשל ׁ ָשה ְ ּד ָר ִכים‬

                                                                 ‫ֵא ּל ּו‪( .‬טומאת מת א‪,‬י‪-‬יא)‬
   270   271   272   273   274   275   276   277   278   279   280