Page 282 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 282

‫‪ 250‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה של הרמב"ם‬

‫ההבחנה הזאת מתבססת על ההבדל בין הטהרה לבין הכפרה‪ ,‬שהיא החובה‬
‫להביא קורבן‪ ,‬והוא הסיבה לעובדה שהרמב"ם מביא את דינם של "מחוסרי‬
‫כפרה" בספר הקרבנות ולא בספר טהרה‪ 40.‬במקרים אלו‪ ,‬חובת האדם להביא‬
‫קורבן אוסרת עליו לאכול קורבנות לפני כן‪ ,‬ונמצא שלמעשה נותרה בו‬

                                        ‫"שארית טומאה" במובן מסוים‪.‬‬
‫כדי לחדד הבנה זו‪ ,‬עלינו להבחין בשני היבטים המדגישים את הקלות‬
‫היחסית של טומאת הזב וחבריו לעומת הנידה‪ .‬ההיבט הראשון הוא‬
‫שבטעמי המצוות ברמב"ם‪ ,‬עלינו להתרכז בפשוטו של מקרא ובדין תורה‪,‬‬
‫ולא בתוספות שהן מתקנת חכמים‪ ,‬ומן התורה‪ ,‬מגע של מחוסר כפרה אינו‬
‫מטמא אדם או כלים‪ ,‬ולכן הטומאה קלה יותר‪ .‬בטעמי המצוות‪ ,‬הרמב"ם‬
‫מדגיש את ההיבטים העולים מפשטי המקראות‪ .‬וטעמו ונימוקו עמו‪" :‬כי‬
‫המטרה כעת היא מתן טעם לפסוקים‪ ,‬לא מתן טעם להלכה"‪ 41.‬ואכן‪ ,‬מדין‬
‫תורה‪ ,‬הזב והזבה והיולדת‪ ,‬שעדיין לא הביאו את קורבנם‪ ,‬שהם במעמד‬
‫"מחוסרי כפרה" – מותר להם להיכנס להר הבית‪ ,‬כלומר למחנה לוייה (ביאת‬
‫מקדש ג‪,‬ו; בית הבחירה ז‪,‬יז)‪ ,‬ואינם מטמאים במגעם אדם או כלים‪ 42.‬נשים לב‪,‬‬
‫גם לפי פשוטו של מקרא יש הבחנה בין טהרה התלויה בזמן ולא בקורבן‪:‬‬
‫"ְּב ָכל ֹק ֶדׁש ֹלא ִתָּגע ְו ֶאל ַהִּמ ְק ָּדׁש ֹלא ָתבֹא ַעד ְמֹלאת ְי ֵמי ָט ֳהָרּה"‪ ,‬לבין טהרה‬
‫התלויה בקרבן ולא בזמן‪ ,‬ובה מוזכרת גם כפרה‪ְ" :‬ו ִה ְקִריבֹו ִל ְפ ֵני ה' ְו ִכֶּפר‬

                                                       ‫ָע ֶלי ָה ְו ָט ֲה ָרה"‪43.‬‬
‫ההיבט השני הוא‪ ,‬שהכלל שהטהרה קשה יותר ככל שהטומאה שכיחה‬
‫יותר – חל על תהליך ההיטהרות‪ ,‬ולא על הגבלת הכניסה למקדש‪ .‬הכלל‬
‫אינו חל על הכניסה למקדש‪ ,‬שהרי מותר לטמא מת ששכיחותו היא הרבה‬
‫ביותר‪ ,‬להיכנס להר הבית‪ ,‬דבר האסור לנידה וליולדת ולזב ולזבה‪ 44.‬וביחס‬
‫לנידה הרי מקלים מאוד על מחוסרי כפרה‪ ,‬שמותר להם להיכנס להר הבית‪,‬‬
‫והבאת הקורבן מתירה להם להיכנס אל המתחם המצומצם האחרון שהיה‬
‫סגור בפניהם‪ ,‬לעזרת ישראל (ביאת המקדש ג‪,‬ז; ג‪,‬ט; ג‪,‬יב)‪ .‬אם כן‪ ,‬ברור שהכלל לא‬

                                           ‫מתייחס לשלב הבאת הקרבן‪.‬‬

           ‫פולחן עבודה זרה ‪ -‬קשר עם המת‬

‫בחלק זה‪ ,‬נבקש להוכיח שהיחס הרווח למוות הוא למעשה ביטוי שגוי‬
‫לצורך בקרבת ה'‪ :‬מדובר במנהגים של חברות אליליות‪ ,‬והם בגדר דרכי‬
‫עבודה זרה‪ .‬מתוך כך‪ ,‬נבין שהטומאה חלה על דרכים מוטעות להגיע לקרבת‬

                         ‫אלוהים‪ ,‬שהמוות הוא אחד מהן‪ ,‬אבל לא היחיד‪.‬‬
   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287