Page 251 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 251
קרפפ :תויוגש תוינומא תופיסת תררוועמה תועפותה דוסי ׀ 219
התחשבה במציאות הזו ,ולכן גם השתמשה במושגי טומאה וטהרה.
התפקיד הרביעי הוא המשך של התפקיד השלישי ,התורה הקהתה את כוחן
של הטומאה והטהרה :הרחיקה מעשי פולחן אלו מן המקדש ,וצמצמה
מאוד את תחולתן ותכולתן .בכך שגם מה שנדרש ,לא נדרש אלא רק במקדש
ולא במרחבי החיים היומיומיים.
הרמב"ם מדגים את התפקידים השלישי והרביעי בתרבות הזורואסטרית לגבי
אשה במחזור ,נידה .האישה נחשבה מרוחקת ומפזרת כוח שלילי ודמוני של
טומאה ,שיש לו השפעה חזקה על ההתנהלות היומיומית .זהו פולחן אלילי
תובעני ושגוי ,שבו פתח הרמב"ם את הפרק ("זוהי הקדמה חשובהֶ ,ש ַאל־
ָלּה לסור מדעתך") .לעומת זאת ,התורה מתייחסת לתופעת הנידה כתופעה
טבעית שאין מעורבים בה כוחות אפלים ,שמטילה על בני הזוג איפוק ,וכך
התורה דלדלה את מקורות הטומאה וצמצמה אותם לתחום המקדש בלבד.
כך היא הפכה את החיים לנכונים יותר וקלים יותר בהתנהלות היומיומית,
ובייחוד קלים גם ביחס למקדש.
אמנם הטומאה מטילה מגבלות בגישה למקדש ,ודורשת טרחת טבילה
לאדם ולכליו והקפדה על אי הסחת דעת מן הטהרה ,אבל היא קלה לכולם
ביחס לפולחן האלילי ,ובכלל נועדה להרחיק את האדם מן המקדש ,מלבד
ההתכנסויות הלאומיות בחגים ,ולרכז את חייו ואת הכרת ה' במרחבו הרגיל.
יתר על כן ,קלות זו ,כפי שכבר עסקנו בה ("התורה קלה – למי?" בעמ' ,)110נבחנת
עבור האדם השלם ,המכיר את נפש האדם ,מכיר את הקלקול איתו התורה
התמודדה ,יודע שהתורה שיחררה את האדם מתפיסות דמונית ,והותירה את
ההתמודדות עם הטבע בצורה טבעית; יודע שהתורה שיחררה את האדם
מלהגיע תדיר למקדש ,ואם יגיע – אלו פעולות עליו לעשות כדי להשתחרר
מתפיסות שגויות.
כאן הרמב"ם לא ניתח לעומק את הקשר בין היחס למקורות הטומאה במקדש
בתורת ישראל לבין היחס אליהם בתפיסות האליליות .זהו עניינו של חלק זה,
והוא נעשה בהשראתו מפרקים אחרים המנתחים את התפיסה האלילית.
המקדש נוגע רק ביחסי בין אדם למקום
יסוד מבורר הוא ,כפי שהרמב"ם מדגיש חזור והדגש ,שמושגי הטומאה
והטהרה חלים רק בתחומו של המקדש .הבחנה יסודית נוספת במרחב
היחסים שהמקדש ממוקד בהם תקדם אותנו שלב.
התורה מצווה על האדם מצוות עשה ולא-תעשה בתחום שבין אדם למקום,
וכדוגמתן בתחום שבין אדם לחברו 23.כל המצוות שהן בתחום המקדש – הן
