Page 249 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 249
קרפפ :תויוגש תוינומא תופיסת תררוועמה תועפותה דוסי ׀ 217
מקורות הטומאה הנבחרים
במורה הנבוכים ג,מז 7מסכם הרמב"ם את בחירת מקורות הטומאה:
כל אלה ,כוונתי לנדה וזבה וזב ומצורע ומת ונבלה ושרץ ושכבת זרע,
הם גם דברים הנחשבים למטונפים .וכך הושגו על ידי דינים אלה
תכליות רבות.
א) האחת :התרחקות מטינופים.
ב) השנייה :שמירת המקדש.
ג) השלישית :התחשבות בדבר המפורסם והרגיל ,לאור הטורח המייגע
שהיה אצל הצאבים בעניין הטומאה ,כפי שתשמע כעת.
ד) הרביעית :הקלת אותו קושי ,ושעניין הטומאה והטהרה לא ימנע
מהאדם להתעסק בעיסוקיו .כי עניין זה של טומאה וטהרה אינו קשור
אלא ב ֹקדש וקדשים ותו לאְּ " :ב ָכל ֹק ֶד ׁש לֹא ִת ָּגע ְו ֶאל ַה ִּמ ְק ָ ּד ׁש לֹא
ָת ֹבא" (ויקרא יב,ד) .ואילו לגבי כל שאר הדברים – אין בו עוון אם יישאר
טמא ככל שיחפוץ ,ויאכל חולין טמאין כפי שיחפוץ.
קרי ,אף שבפרק הזה מצביע הרמב"ם על מטרת דיני הטומאה והטהרה
כיצירת תחושת נשגבות כלפי המקדש ,כפי שכבר ניתחנו בפרק הרביעי ,הרי
שמקורות הטומאה שנבחרו ,ממלאים כמה תפקידים:
התפקיד הראשון הוא להתרחק ממה שבני אדם מכנים "לכלוך" .דיון בנושא
זה כבר נעשה בפרק השלישי ביחס ל"דם מן הרחם" (עמ' .)85שם תיאמנו בין
אמירותיו של הרמב"ם .מחד ,ההבחנה ההלכתית של הרמב"ם שהקביעה
שדם המחזור טמא ,אינה מצביעה על תכונה הטבועה בדם ,שהרי אותו דם
בזמנים אחרים ,כגון אחרי לידה ("דם טוהר") טהור .ומנגד ,אמירה שדם
המחזור הוא מטונף ומלוכלך .ופשרם של הדברים הוא אמירתו של הרמב"ם
בראש הפסקה הנדונה "כל אלו ...הם גם דברים הנחשבים למטונפים",
כלומר מדובר בתפיסה חברתית מסוימת ,שאותה ננסה לנתח בבחירת
מקורות הטומאה .נמצא שיש כאן התאמה מסוימת והתחשבות בתרבות-
האנושית המקובלת והצורך לעורר יחס של כבוד למקום המקדש ,אבל מכל
מקום ה'מלוכלך' או 'הנחשב מלוכלך' אינו יכול להיות אבן בוחן לקביעת
מקור טומאה .הרי הרמב"ם הדגים שאותו דם מן הרחם פעמים שייחשב
טמא ,ופעמים שלא21.
התפקיד השני הוא יראת המקדש ,שבה פתח הרמב"ם את הפרק .כלומר
התורה בחרה להטיל מגבלה על תופעות שכיחות בחיי האדם כדי להפוך
