Page 252 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 252

‫‪ 220‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫מצוות שבין אדם למקום‪ ,‬ואף שיש להן גם היבטים קהילתיים‪-‬ציבוריים‪,‬‬
‫כמו שהעלינו בפרק הרביעי (עמ' ‪ ,)148‬היבטים אלו הם היחד לשם קרבת‬
‫ה'‪ ,‬כלומר בין חברה למקום‪ .‬לכן למשל‪ ,‬כל קורבנות חטאת ואשם באים על‬
‫עבירות שבין אדם למקום‪ ,‬ואף אחד מהם אינו בא על עבירות שבין אדם‬
‫לחברו‪ .‬למשל‪ ,‬קרבן חטאת יחיד בא על עבירות שהעונש עליהן כרת‪ ,‬ואלו‬
‫הן‪ :‬גילויי עריות (‪ 26‬איסורים)‪ ,‬עבירות הקשורות לעבודה זרה (‪ ,)3‬חילול‬
‫שבת ויום הכיפורים (‪ ,)2‬אכילות אסורות‪ ,‬כגון אכילה ביום כיפור וחמץ‬
‫בפסח (‪ ,)6‬איסורים הנוגעים למקדש (‪( )5‬לרשימה ראו שגגות א‪,‬ד‪ ,)2‬ועבירות של‬
‫טומאת מקדש וקודשיו (‪ .)2‬אין קרבן על גניבה‪ ,‬חבלה‪ ,‬העלבת אדם‪ ,‬או רצח‬
‫בשגגה‪ .‬אלו תחומים שבין אדם לחברו‪ .‬אפילו קרבן אשם גזילות – שאדם‬
‫נשבע לשקר‪ ,‬בשגגה או במזיד‪ ,‬שאינו מחזיק בממון חברו (ויקרא ה‪,‬כ‪-‬כד; שגגות‬
‫ט‪,‬ז) – אינו בא מפני הפגיעה באדם שנגזל‪ ,‬שעליו לפצות אותו כספית ולבקש‬

        ‫את סליחתו‪ ,‬אלא רק מפני שהגזילה לוותה בשבועת שקר בשם ה'‪.‬‬
‫לפיכך הטומאה והטהרה‪ ,‬שתוקפן הוא מרחב המקדש‪ ,‬יצביעו רק על יחס‬
‫שלילי או חיובי בין האדם למקום‪ .‬הטומאה‪ ,‬שאינה חלה בחיי החולין‪ ,‬לא‬
‫אומרת דבר על יחס שלילי לחיי החולין‪ .‬הטומאה לא מצביעה על יחס שלילי‬
‫למפגש בין האדם למת‪ ,‬אלא רק על יחס שלילי למפגש התיאולוגי‪-‬טקסי‬
‫למת‪ .‬הטומאה לא מצביעה על יחס שלילי ללידה או ליחסי אישות‪ ,‬אלא רק‬
‫על יחס שלילי למפגש מיני‪-‬תיאולוגי‪-‬טקסי במרחב המקדש‪ .‬טומאת הצרעת‬
‫לא תצביע על יחס שלילי למחלת הצרעת‪ ,‬וגם לא נועדה לטפל בעבירה של‬
‫לשון הרע שבין אדם לחברו‪ ,‬אלא רק לטפל ביחס שלילי ללשון הרע שבין‬

                           ‫אדם למקום‪ .‬את כל זה אוכיח בפרקים הבאים‪.‬‬

  ‫המחשבה המטמאת שניתן להתקרב אל ה' באמצעות המוות‬

‫עכשיו כבר ניתן לנסח את הדברים בבהירות רבה יותר‪ :‬הטומאה מונעת מן‬
‫האדם גישה למקדש‪ ,‬אבל כמו בכל הלכה‪ ,‬היא גם מביעה מסר‪ .‬מסר זה‬
‫אין עניינו לעצב מחשבה שלילית‪ ,‬תמרור אזהרה‪ ,‬להתרחק בחיי היום יום‬
‫מן המוות הפיזי‪ ,‬אלא לעצב תמרור אזהרה להתרחקות מן המוות בזיקה‬
‫למפגש במקדש‪ .‬העבודה במקדש היא טקסית‪ ,‬ולכן זהו תמרור אזהרה לכך‬
‫שהמפגש עם המוות עלול להביא את האדם להתקשרות פולחנית שלילית‪,‬‬
‫ולכן טקסי המוות מורחקים מן המקדש‪ ,‬דרך הרחקת המוות‪ .‬מחשבה שגויה‬
‫על המוות‪ ,‬היא שהביאה את עובדי עבודה זרה למעשי פולחן מתים‪ ,‬והיא‬
‫דרך ידועה ובטוחה להתרחק מן ה'; וכן הטומאות המיניות הן התרחקות מן‬

                         ‫המחשבה שאפשר להתקרב אל ה' דרך המיניות‪.‬‬
   247   248   249   250   251   252   253   254   255   256   257