Page 256 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 256

‫‪ 224‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫זו נכללים המת עצמו‪ ,‬קברו‪ ,‬האוהל שנמצא בו‪ ,‬וכן השתלשלות של‬
        ‫טומאת אדם או כלים שנטמאו במת לטמא אדם וכלים נוספים‪.‬‬

‫ב	‪ .‬מי חטאת‪ .‬מי מעיין שמעורב בהם אפר שריפת פרה אדומה‪ ,‬המיועדים‬
‫לטהר בהם את מי שהוא טמא מת‪ ,‬הנקראים מי חטאת‪ ,‬מטמאים באופנים‬

                                                         ‫מיוחדים‪.‬‬
‫ג‪ 	 .‬החטאות המטמאות‪ .‬ניתן לחלקן לשלושה מיני חטאות‪ .1 :‬פרה אדומה‬
‫מטמאת את מי שעוסק בשריפתה ובשאר מעשיה‪ ,‬כגון השורף אותה‪,‬‬
‫המזה מדמה והאוסף את אפרה; ‪ .2‬כל החטאות הנשרפות מטמאות‬
‫את מי שעוסק בהן באופנים מסוימים; ‪ .3‬שעיר המשתלח למדבר ביום‬

                              ‫הכיפורים מטמא את מי שמשלח אותו‪.‬‬
‫ד‪ 	 .‬שמונה שרצים‪ .‬שמונה זוחלים ויונקים קטנים הנזכרים בתורה‪ ,‬המכונים‬
‫גם שמונה שרצים‪ ,‬מטמאים במותם‪ .‬ואלו הם‪" :‬החולד והעכבר והצב‬
‫למינהו‪ .‬והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת" (ויקרא יא‪,‬כט)‪ .‬לעומתם‬
‫שאר שקצים ורמשים‪ ,‬כגון הצפרדעים וצבי השריון והנחשים ודומיהם‪,‬‬

       ‫אינם מטמאים אפילו במותם (לפירוט הדברים‪ ,‬ראה אבות הטומאות‪ ,‬פרק ד)‪.‬‬
‫ה‪ 	 .‬הנבלה‪ .‬גוויית בהמה או חיה שמתה‪ ,‬או שלא נשחטה כהלכה (שחיטה‬

                     ‫כהלכה תיתכן רק בבהמה כשרה או חיה כשרה)‪.‬‬
                              ‫ו‪ 	 .‬שכבת זרע – נוזל זרע שיצא מן האיש‪.‬‬

                ‫ז‪ 	 .‬הזב – מי שיצאה שכבת זרע חולנית מאבר המין שלו‪.‬‬
‫ח‪ 	 .‬הנידה – מי שיצא דם מרחמה בימים שהם "ימי נידתה"‪ ,‬כלומר הימים‬

                                            ‫שצפוי בהם דם וסתה‪30.‬‬
             ‫ט‪ 	 .‬הזבה – מי שיצא דם מרחמה בימים שאינם "ימי נידתה"‪.‬‬
‫י‪ 	 .‬היולדת – מי שילדה בן או בת בלידה טבעית‪ ,‬אף אם לא יצא דם מרחמה‪.‬‬
‫ראוי לציין שהמונח נידה מציין שלושה מיני נשים טמאות‪ :‬הנידה‪ ,‬הזבה‬
‫והיולדת‪ .‬המונח הזב וחבריו מציין ארבעה מיני טמאים‪ :‬הזב‪ ,‬הזבה‪,‬‬

                                                   ‫הנידה והיולדת‪.‬‬
‫יא‪ 	.‬הצרעת – שם כולל לשלושה מיני צרעת‪ :‬צרעת האדם‪ ,‬צרעת הבגד‬

                                                      ‫וצרעת הבית‪.‬‬
‫ניתן למיין את אבות הטומאה הללו לפי כמה מאפיינים‪ :‬לפי תדירותם‪ ,‬לפי‬
‫משך הטומאה‪ ,‬לפי משך הטהרה‪ ,‬לפי אופני ההעברה ועוד‪ 31.‬אם נתרכז‬
‫באבות הטומאה העיקריים‪ ,‬ונשמיט את אבות הטומאה שמקורם במקדש‬
‫עצמו (מי חטאת וחטאות המטמאות‪ ,‬שנדון בהם בסוף הדיון)‪ ,‬ייוותרו תשעה‬
‫אבות‪ ,‬שניתן לסווג אותם לפי המאפיין החיצוני שלהם‪ :‬המוות‪ ,‬ההפרשות‬

                   ‫מאיברי המין‪ ,‬והצרעת (שינוי בעור)‪ ,‬כבטבלה הבאה‪32.‬‬
   251   252   253   254   255   256   257   258   259   260   261