Page 256 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 256
224׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
זו נכללים המת עצמו ,קברו ,האוהל שנמצא בו ,וכן השתלשלות של
טומאת אדם או כלים שנטמאו במת לטמא אדם וכלים נוספים.
ב .מי חטאת .מי מעיין שמעורב בהם אפר שריפת פרה אדומה ,המיועדים
לטהר בהם את מי שהוא טמא מת ,הנקראים מי חטאת ,מטמאים באופנים
מיוחדים.
ג .החטאות המטמאות .ניתן לחלקן לשלושה מיני חטאות .1 :פרה אדומה
מטמאת את מי שעוסק בשריפתה ובשאר מעשיה ,כגון השורף אותה,
המזה מדמה והאוסף את אפרה; .2כל החטאות הנשרפות מטמאות
את מי שעוסק בהן באופנים מסוימים; .3שעיר המשתלח למדבר ביום
הכיפורים מטמא את מי שמשלח אותו.
ד .שמונה שרצים .שמונה זוחלים ויונקים קטנים הנזכרים בתורה ,המכונים
גם שמונה שרצים ,מטמאים במותם .ואלו הם" :החולד והעכבר והצב
למינהו .והאנקה והכח והלטאה והחומט והתנשמת" (ויקרא יא,כט) .לעומתם
שאר שקצים ורמשים ,כגון הצפרדעים וצבי השריון והנחשים ודומיהם,
אינם מטמאים אפילו במותם (לפירוט הדברים ,ראה אבות הטומאות ,פרק ד).
ה .הנבלה .גוויית בהמה או חיה שמתה ,או שלא נשחטה כהלכה (שחיטה
כהלכה תיתכן רק בבהמה כשרה או חיה כשרה).
ו .שכבת זרע – נוזל זרע שיצא מן האיש.
ז .הזב – מי שיצאה שכבת זרע חולנית מאבר המין שלו.
ח .הנידה – מי שיצא דם מרחמה בימים שהם "ימי נידתה" ,כלומר הימים
שצפוי בהם דם וסתה30.
ט .הזבה – מי שיצא דם מרחמה בימים שאינם "ימי נידתה".
י .היולדת – מי שילדה בן או בת בלידה טבעית ,אף אם לא יצא דם מרחמה.
ראוי לציין שהמונח נידה מציין שלושה מיני נשים טמאות :הנידה ,הזבה
והיולדת .המונח הזב וחבריו מציין ארבעה מיני טמאים :הזב ,הזבה,
הנידה והיולדת.
יא .הצרעת – שם כולל לשלושה מיני צרעת :צרעת האדם ,צרעת הבגד
וצרעת הבית.
ניתן למיין את אבות הטומאה הללו לפי כמה מאפיינים :לפי תדירותם ,לפי
משך הטומאה ,לפי משך הטהרה ,לפי אופני ההעברה ועוד 31.אם נתרכז
באבות הטומאה העיקריים ,ונשמיט את אבות הטומאה שמקורם במקדש
עצמו (מי חטאת וחטאות המטמאות ,שנדון בהם בסוף הדיון) ,ייוותרו תשעה
אבות ,שניתן לסווג אותם לפי המאפיין החיצוני שלהם :המוות ,ההפרשות
מאיברי המין ,והצרעת (שינוי בעור) ,כבטבלה הבאה32.
