Page 258 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 258

‫‪ 226‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫הרמב"ם מסווג בהלכות הבאות את רמת הקדושה בכל מתחם‪ ,‬כלומר את‬
‫הגבלות הכניסה לבני אדם (יב‪-‬כב)‪ .‬אם נסנן את ההרשאות לפי אמות מידה‬
‫של טומאה וטהרה‪ ,‬נקבל את המדרג שבטבלה הבאה‪ ,‬שלפיו מחייבים את‬

       ‫שילוח הטמאים מן המתחמים‪ ,‬במצוות עשה ובאיסור לא‪-‬תעשה‪37:‬‬

‫מחנה שכינה‬   ‫מתחם האיסור‬  ‫מחנה ישראל‬     ‫הטמא‬                                            ‫‪1‬‬
            ‫מחנה לוייה‬       ‫מותר‬                                                        ‫‪2‬‬
   ‫אסור‬                      ‫מותר‬        ‫טומאת מת‬                                        ‫‪3‬‬
   ‫אסור‬       ‫מותר‬           ‫אסור‬     ‫טומאה מינית‬
   ‫אסור‬                               ‫טומאת מצורע‬
              ‫אסור‬
              ‫אסור‬

‫היתר הכניסה של המצורע למקדש נפסל בשלב מוקדם ביותר‪ ,‬וטומאת מת‪,‬‬
‫מבחינה זו‪ ,‬היא המחסום האחרון בהשגת קרבת אלוהים במקדש‪ .‬מבחינות‬
‫אחרות‪ ,‬היעדר היכולת להיטהר מטומאת המת‪ ,‬אף בימינו‪ ,‬עושה אותה‬
‫לטומאה החמורה ביותר‪ :‬טומאת מת היא הזמינה ביותר להיטמא בה‪38,‬‬
‫ותהליך הטהרה ממנה נמשך שבעה ימים‪ ,‬שבהם על הטמא להגיע למקדש‬
‫או למקום שאפר פרה אדומה מצוי בו‪ ,‬ושם מזים עליו מי אפר פרה אדומה‬

                                           ‫ביום השלישי וביום השביעי‪.‬‬
‫שלוש הקטגוריות שהצענו כאן מאפיינות גם את איסורי ההרחקה הנזכרים‬

                                                              ‫במקרא‪:‬‬

       ‫ַצו ֶאת ְּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל ִוי ׁ ַש ְּלח ּו ִמן ַה ַּמ ֲח ֶנה ָּכל ָצר ּו ַע ְו ָכל ָזב ְוכֹל ָט ֵמא ָל ָנ ֶפ ׁש‪.‬‬
       ‫ִמ ָּז ָכר ַעד ְנ ֵק ָבה ְּת ׁ ַש ֵּלח ּו ֶאל ִמח ּוץ ַל ַּמ ֲח ֶנה ְּת ׁ ַש ְּלח ּום ְולֹא ְי ַט ְּמא ּו ֶאת‬

                                         ‫ַמ ֲח ֵני ֶהם ֲא ׁ ֶשר ֲא ִני ׁ ֹש ֵכן ְּבת ֹו ָכם‪( .‬במדבר ה‪,‬ב)‬

‫שלושת הטמאים הנזכרים בפסוק הם דוגמה אופיינית המייצגת כל אחת‬
‫משלוש הקבוצות‪ ,‬ואף באותו דירוג‪ָּ" :‬כל ָצרּו ַע" – היא טומאת הצרעת‪,‬‬
‫"ְו ָכל ָזב" – מייצג את הזב והזבה והנידה והיולדת‪ ,‬שטומאתם טומאה מינית;‬

                               ‫"ְוכֹל ָט ֵמא ָל ָנ ֶפׁש" – מייצג את טמא המת‪.‬‬
‫דירוג זה אינו מעיד על חטאים‪ ,‬אלא על דרכים חברתיות‪-‬טקסיות לבקש‬
‫קרבת אלוהים‪ .‬כדי להגיע להבחנה ברורה יותר‪ ,‬נשווה את התפיסה המוצעת‬

 ‫כאן לתפיסתו של הפרשן רד"צ הופמן‪ ,‬אף על פי שהדברים נראים דומים‪:‬‬

‫בכללה מסמלת כל טומאה את החטא‪ ,‬ומתוך שישראל מתרחק מסמל‬
‫החטא ושוקד על הרחקתו מן המקדש והקודש‪ ,‬הוא נזכר תמיד בייעודו‬
‫האמיתי‪ .‬שמירת חוקי הטהרה מביאה לידי טהרת המחשבות והמעשים‪.‬‬

                                                        ‫(רד"צ הופמן‪ ,‬ויקרא‪ ,‬עמ' רכא) ‪39‬‬
   253   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263