Page 260 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 260

‫‪ 228‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

       ‫ִי ְ ׂש ָר ֵאל ׁ ֵשם ָק ְד ׁ ִשי ֵה ָּמה ּו ַמ ְל ֵכי ֶהם ִ ּב ְזנ ּו ָתם ּו ְב ִפ ְג ֵרי ַמ ְל ֵכי ֶהם ָּבמ ֹו ָתם‪.‬‬
       ‫ְּב ִת ָּתם ִס ָּפם ֶאת ִס ִּפי ּו ְמז ּו ָז ָתם ֵא ֶצל ְמז ּו ָז ִתי ְו ַה ִּקיר ֵּבי ִני ּו ֵבי ֵני ֶהם‪ְ ,‬ו ִט ְּמא ּו‬
       ‫ֶאת ׁ ֵשם ָק ְד ׁ ִשי ְּבת ֹו ֲעב ֹו ָתם ֲא ׁ ֶשר ָע ׂש ּו ָו ֲא ַכל ֹא ָתם ְּב ַא ִּפי‪ַ .‬ע ָּתה ְי ַר ֲחק ּו ֶאת‬

             ‫ְזנ ּו ָתם ּו ִפ ְג ֵרי ַמ ְל ֵכי ֶהם ִמ ֶּמ ִּני ְו ׁ ָש ַכ ְנ ִּתי ְבת ֹו ָכם ְלע ֹו ָלם‪( .‬יחזקאל מג‪,‬ז‪-‬ט)‬

‫סילוק פולחני מקדש אלו‪ ,‬הוא הוא המטהר את המקדש‪ ,‬ומאפשר את השראת‬
‫השכינה "ְּבתֹוְך ְּב ֵני ִיְׂשָר ֵאל"‪ .‬ברובד עמוק יותר‪ ,‬פולחנים אלו באו מתוך‬
‫תפיסות עולם פסולות ושגויות‪ ,‬וסילוקם יוצר תודעה פולמוסית שלילית‬

                                                   ‫לתפיסות עולם אלו‪.‬‬
‫ג‪ 	 .‬השיח על הסבל הגופני‪ .‬מחלת הצרעת היא מן המחלות הקשות במקרא‪,‬‬
‫המראה שלה מעורר סלידה‪ ,‬והיא המיטה על המצורע הרחקה חברתית‬
‫קשה‪ ,‬שלא היתה קיימת במחלות אחרות‪ .‬המצורע מבודד ממילא‬
‫מהחברה‪ ,‬עוד לפני חוקי התורה‪ ,‬ומתלונן על הסבל הנגרם לו‪ .‬הן‬
‫מחלת הצרעת הן טומאתה והן טהרתה מאופיינים בהיבטים חברתיים‪,‬‬
‫ולכן נראה שהטומאה באה על גבי ההרחקה החברתית הקיימת‪.‬‬
‫ועניינה הרחקה מפולחני רפואת אליל‪ ,‬שהיו נוהגים אז‪ .‬ההגעה לכהן‬
‫בתחילת המחלה ובסופה‪ ,‬אינה לצורך טיפול בהיבטים הרפואיים של‬
‫המחלה‪ ,‬אלא מתן מסגרת‪-‬תמיכה לאמונה ה"דתית"‪ ,‬שלא תידרדר‬
‫לשיח חברתי רעיל נגד השגחת ה' (לשון הרע)‪ ,‬ולא לחפש מרפא‬

                                        ‫פולחני אלילי‪ ,‬כפי שנראה‪.‬‬
‫כל אחד משלושת הכוחות הללו‪ ,‬מייצג כוחות נפש אדירים‪ ,‬ויש צורך לנווט‬

                                              ‫אותם בזהירות לקרבת ה'‪.‬‬
‫רק מתוך זה‪ ,‬ניתן לחזור וללבן את המושגים חיים ומוות‪ .‬אכן מדובר בחיים‬
‫ובמוות‪ ,‬אבל לא במונחים ריאליסטיים‪ ,‬אף לא במשמעות חטא ומצווה‪ ,‬אלא‬
‫בתפיסות אחרות‪ :‬קרבת ה'‪ ,‬הן במשמעות "החיים הם הדעות הנכונות"‪ ,‬הן‬

                ‫במשמעות השגת האלוהים‪ .‬הנה דברי הרמב"ם בעניין זה‪:‬‬

       ‫כמו כן נפוץ השימוש במונח הזה במשמעות של קניית החכמה‪ְ [" :‬נ ֹצר‬
       ‫ֻּת ׁ ִש ָּיה ּו ְמ ִז ָּמה] ְו ִי ְהי ּו ַח ִ ּיים ְל ַנ ְפ ׁ ֶש ָך" (משלי ג‪,‬כא‪-‬כב)‪ֲ [" ,‬הלֹא ָח ְכ ָמה ִת ְק ָרא‪]...‬‬
       ‫ִּכי ֹמ ְצ ִאי ָמ ָצא ַח ִ ּיים" (שם ח‪,‬לה)‪ְּ [" ,‬ב ֶד ֶר ְך ָח ְכ ָמה ֹה ֵר ִתי ָך‪ְּ ...‬ב ִני ִל ְד ָב ַרי‬

                             ‫ַה ְק ׁ ִשי ָבה‪ַ ]...‬ח ִ ּיים ֵהם ְל ֹמ ְצ ֵאי ֶהם" (שם ד‪,‬כב)‪ ,‬וזה נפוץ‪.‬‬
       ‫בהתאם לכך קרא לדעות הנכונות "חיים" ולדעות הרעות "מות"‪ .‬אמר‬
       ‫יתעלה‪ְ " :‬ר ֵאה ָנ ַת ִּתי ְל ָפ ֶני ָך ַה ּי ֹום ֶאת ַה ַח ִ ּיים ְו ֶאת ַה ּט ֹוב [ ְו ֶאת ַה ָּמ ֶות ְו ֶאת‬
       ‫ָה ָרע]" (דברים ל‪,‬טו)‪ .‬הרי אמר במפורש שהטוב הוא החיים והרע הוא מות‪,‬‬
       ‫וביאר אותם [בפסוקים שלאחר מכן]‪ .‬וכך אני מפרש בדבריו יתעלה‬
   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265