Page 264 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם

‫‪ 232‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫שלושת תחומי הסוד ופשרם‬

‫לשלושת סוגי נושאי הטומאות זיקה לשאלות יסוד בהכרת המציאות‪,‬‬
‫שבהם שגו עובדי עבודה זרה‪ ,‬ואותם מנסה לתקן התורה‪ .‬המשנה מציינת‬
‫במסכת חגיגה ב‪,‬א את שיטת לימוד העניינים האזוטריים בתפיסה היהודית‬
‫ומדרגת אותם בסדר רגישות עולה‪" :‬אין דורשין בעריות בשלשה‪ ,‬ולא‬
‫במעשה בראשית בשנים‪ ,‬ולא במרכבה ביחיד"‪ .‬כפי שנפתח בהמשך‬
‫הפרקים‪ ,‬לטומאות המוות זיקה לשאלות העוסקות במהות החיים ומהות‬
‫נפש האדם – זהו נושא השייך לתחום "מעשה מרכבה"; לטומאות המיניות‬
‫זיקה לשאלות העוסקות בכוח החיים‪ ,‬ואלו הם "סתרי עריות"; לטומאות‬
‫הצרעת יש זיקה לשאלות של סבל ומחלות והשגחתו של ה'‪ ,‬זהו נושא‬
‫"מעשה בראשית"‪ ,‬כלומר הדרך הטבעית בה ה' מנהל את העולם‪ .‬זו כמובן‬
‫אינה חלוקה קשה‪ ,‬אלא הצעה שמאפשרת נקודת מבט לרעיונות בבסיס של‬

‫כל אחת מן הקבוצות‪.‬‬

‫שלושת איסורי הנזיר‬

‫בפרק החמישי‪ ,‬דננו בדמותו של הנזיר‪ .‬הנזיר זכה למעמד של דמות מופת‬
‫להתקרבות מעשית‪-‬טקסית אל ה'‪ ,‬בדומה לכוהן המשרת בבית המקדש‪.‬‬
‫זו למעשה אופציה "ישראלית" לטהרה הכוהנית‪ .‬נאסרו על הנזיר שלושה‬
‫דברים‪ :‬להיטמא למת‪ ,‬לשתות יין‪ ,‬לגלח את ׂשערו‪ .‬גם פה‪ ,‬הדרך האישית‬
‫והמיוחדת להתקרב אל ה' נעשית באמצעות התרחקות מן המת‪ ,‬התרחקות‬
‫מגורמי המיניות‪ ,‬המיוצגת על ידי היין בתפיסתו של הרמב"ם‪ ,‬והתרחקות‬
‫מתפיסה חברתית של ביטול האישיות האינדיבידואלית‪ ,‬הבאה לידי ביטוי‬
‫בגילוח השיער‪ .‬נוכיח כל אחד מן העניינים הללו ונדון בו בפרק המתאים‪,‬‬
‫כדי לעמוד גם על המנהג שרווח בתרבות שבה נלחם המקרא באותם ימים‪51.‬‬

‫המצוות היסודיות‬ ‫האיסור‬ ‫התפיסה השגויה‬
‫והעיקריות‬ ‫לקרבת ה'‬
‫עבודה זרה‬ ‫טומאת מת‬ ‫מוות‬
‫גילוי עריות‬ ‫יין‬ ‫מיניות‬
‫שפיכות דמים‬ ‫שיער‬ ‫השגחה‬

‫סיכום חשוב לקראת הפרקים הבאים‬

‫בשלושת הפרקים הבאים‪ ,‬אעסוק בכל אחת מן הקבוצות שנמנו בפרק‪,‬‬
‫ואבסס את הטענה שהחלת הטומאה על תופעות ומעשים מסוימים‪ ,‬אף על‬