Page 267 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 267
235
פרק 8
טומאות המוות -יחס שגוי למוות
הפרק עוסק בשאלה :מדוע המוות מוגדר כמקור טומאה? המוות נתפס
כחידה בכל התרבויות שבעולם .בניסיון לפרוץ את ה"קסם" שבחידה ,פנו
בני התרבויות שבמזרח הקרוב אל המתים ,ויצרו פולחן שלם סביבם .פולחן
זה היה חלק מן הפולחן האלילי ,העבודה הזרה .התורה מתנגדת לפולחן
המוות ,ומביעה את הדעה כי הוא אינו מקרב אל ה' .להפך .ההתרחקות מעולם
המתים מקרבת אל האל .החלת הטומאה על המוות היא הכלי שבאמצעותו
עוצב המרחב הציבורי של הקודש בתודעת העם .המקדש היה מרחב ציבורי
חף מכל עיסוק במוות ,והגישה אליו הצריכה היטהרות מטומאת מת ומשאר
טומאות .המסר היה ברור :פולחן המוות אינו הדרך להשגת קרבת האלוהים.
בתחילת הפרק ,אפרט את קבוצת הטומאות הקשורות למוות ,ואראה כיצד
מיין הרמב"ם את קסמן של תופעות החיים והמוות ,שכל אדם חפץ לדעתן,
כחלק מסתרי התורה .ההתמודדות עם המוות אינה עניין אישי בלבד אלא
חברתי .כך היא למשל האבלות המשתקפת בהלכות אבל .הדבר יאפשר לי
להבהיר פסקה קשה בספר מורה הנבוכים הדנה בכללי הטהרה ,ותוך כדי כך
יתברר ייחודה של העברת טומאת המת בהאהלה (טומאת אוהל).
אדּון בטומאות הנובעות מן הקשר אל המת ,אראה את שיוכן לפולחן עבודה
זרה ,שלדעת עובדיה הם מתקרבים באמצעותו אל האל .מתוך התבוננות
בתפיסת החיים והמוות ,כפי שהיא מנוסחת במשנת הרמב"ם ,נוכל להבין
את התמודדותה של התורה עם המחשבה השגויה הטמונה במוות.
הבנת עיקרון טומאת המת תאפשר לנו להבין הן את תקנותם של חכמים
להרחיב את מקורות הטומאה ,הן את ההרחבה של התורה לטומאות מוות
הקשורות לבעלי חיים .לבסוף אעסוק בפשר חידה שהניח לנו הרמב"ם
אודות הפריטים המשמשים בתהליך הטהרה.
