Page 267 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 267

‫‪235‬‬

          ‫פרק ‪8‬‬

  ‫טומאות המוות ‪ -‬יחס שגוי למוות‬

‫הפרק עוסק בשאלה‪ :‬מדוע המוות מוגדר כמקור טומאה? המוות נתפס‬
‫כחידה בכל התרבויות שבעולם‪ .‬בניסיון לפרוץ את ה"קסם" שבחידה‪ ,‬פנו‬
‫בני התרבויות שבמזרח הקרוב אל המתים‪ ,‬ויצרו פולחן שלם סביבם‪ .‬פולחן‬
‫זה היה חלק מן הפולחן האלילי‪ ,‬העבודה הזרה‪ .‬התורה מתנגדת לפולחן‬
‫המוות‪ ,‬ומביעה את הדעה כי הוא אינו מקרב אל ה'‪ .‬להפך‪ .‬ההתרחקות מעולם‬
‫המתים מקרבת אל האל‪ .‬החלת הטומאה על המוות היא הכלי שבאמצעותו‬
‫עוצב המרחב הציבורי של הקודש בתודעת העם‪ .‬המקדש היה מרחב ציבורי‬
‫חף מכל עיסוק במוות‪ ,‬והגישה אליו הצריכה היטהרות מטומאת מת ומשאר‬
‫טומאות‪ .‬המסר היה ברור‪ :‬פולחן המוות אינו הדרך להשגת קרבת האלוהים‪.‬‬
‫בתחילת הפרק‪ ,‬אפרט את קבוצת הטומאות הקשורות למוות‪ ,‬ואראה כיצד‬
‫מיין הרמב"ם את קסמן של תופעות החיים והמוות‪ ,‬שכל אדם חפץ לדעתן‪,‬‬
‫כחלק מסתרי התורה‪ .‬ההתמודדות עם המוות אינה עניין אישי בלבד אלא‬
‫חברתי‪ .‬כך היא למשל האבלות המשתקפת בהלכות אבל‪ .‬הדבר יאפשר לי‬
‫להבהיר פסקה קשה בספר מורה הנבוכים הדנה בכללי הטהרה‪ ,‬ותוך כדי כך‬

         ‫יתברר ייחודה של העברת טומאת המת בהאהלה (טומאת אוהל)‪.‬‬
‫אדּון בטומאות הנובעות מן הקשר אל המת‪ ,‬אראה את שיוכן לפולחן עבודה‬
‫זרה‪ ,‬שלדעת עובדיה הם מתקרבים באמצעותו אל האל‪ .‬מתוך התבוננות‬
‫בתפיסת החיים והמוות‪ ,‬כפי שהיא מנוסחת במשנת הרמב"ם‪ ,‬נוכל להבין‬

        ‫את התמודדותה של התורה עם המחשבה השגויה הטמונה במוות‪.‬‬
‫הבנת עיקרון טומאת המת תאפשר לנו להבין הן את תקנותם של חכמים‬
‫להרחיב את מקורות הטומאה‪ ,‬הן את ההרחבה של התורה לטומאות מוות‬
‫הקשורות לבעלי חיים‪ .‬לבסוף אעסוק בפשר חידה שהניח לנו הרמב"ם‬

                            ‫אודות הפריטים המשמשים בתהליך הטהרה‪.‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272