Page 269 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 269

‫ קרפפ ‪ :‬תוומל יוגש סחי ‪ -‬תוומה תואמוט ׀ ‪237‬‬

‫טומאת המת היא טומאה בדרגה הגבוהה ביותר‪ ,‬שכדי להיטהר ממנה‪ ,‬האדם‬
‫צריך לעבור תהליך הנמשך שבעה ימים הכולל הזאת מי חטאת‪ ,‬מי מעיין‬
‫שניתן בהם אפר פרה אדומה‪ ,‬על הטמא בימים השלישי והשביעי לטהרתו‪.‬‬
‫חכמים הוסיפו עוד אבות טומאה בקטגוריה זו‪ ,‬ובהם טומאת ארץ העמים‪,‬‬
‫המטמאת בעפרה ובאוויר שלה‪ ,‬כך שמי שיוצא לחוצה לארץ‪ ,‬מיד נטמא‪.‬‬
‫טומאה זו חלה גם בשכונת גויים בארץ ישראל‪ ,‬בגלל מנהגי הקבורה שלהם‪2.‬‬
‫ואלה הטומאות שתהליך ההיטהרות מהן קצר‪ ,‬כלומר פרישה מן המטמא‪,‬‬

                                                  ‫טבילה והערב שמש‪:‬‬
‫●	 טומאת נבילה‪ .‬בהמה או חיה‪ ,‬בין כשרה לאכילה בין שלא כשרה לאכילה‪,‬‬

   ‫שמתה מוות טבעי‪ ,‬או בהמה או חיה כשרה שנשחטה שלא כהלכה‪3.‬‬
‫והוסיפו חכמים עליהן טומאת עבודה זרה‪ ,‬הכוללת את הפסל עצמו‪,‬‬
‫את אביזריו ואת הדברים המוקרבים לו‪ .‬בהמשך דברי‪ ,‬אסביר את הטעם‬

                                                 ‫להכללתה בקבוצה זו‪.‬‬
                     ‫●	 טומאת נבלת עוף טהור‪ 4.‬בליעת בשרה מטמאת‪.‬‬
‫●	 טומאת שרץ‪ .‬אחד משמונה זוחלים ויונקים קטנים הנזכרים בתורה‪,‬‬
‫המכונים שמונה שרצים‪" :‬החולד והעכבר והצב והאנקה והכוח והלטאה‬
‫והחומט והתנשמת"‪ .‬השרצים הללו מטמאים במותם‪ ,‬ואילו שאר השקצים‬
‫והרמשים‪ ,‬כגון הצפרדעים ומיני צב השריון והאפעה והנחשים ודומיהן‪,‬‬
    ‫טהורים גם במותם‪ ,‬ואינם מטמאים (לפירוטם‪ ,‬ראו שאר אבות הטומאות פרק ד)‪.‬‬
‫●	 טומאת מי חטאת‪ֵ .‬מי מעיין שעירבו בהם אפר שריפת פרה אדומה כדי‬
‫לטהר בהם טמא מת‪ .‬מים אלה מטמאים באופנים מיוחדים (לפירוטם‪ ,‬ראו‬

                                                    ‫פרה אדומה פרק טו)‪.‬‬
                     ‫	● טומאת החטאות החיצוניות‪ .‬בקבוצה זו נכללים‪:‬‬
‫א	‪ .‬פרה אדומה‪ ,‬המטמאת את מי שמתעסק בעשייתה‪ ,‬כגון‪ :‬השורף‬
‫אותה‪ ,‬המזה מדמה והאוסף את אפרה (ראו‪ :‬במדבר יט‪,‬ז‪-‬י; פרה אדומה ה‪,‬א);‬
‫ב	‪ .‬כל החטאות הנשרפות‪ ,‬שגם מי ששורף אותן מטמא בגדים (פרה אדומה‬
‫ה‪,‬ד)‪ .‬חטאות הנשרפות הן קרבנות חטאת שדינם להישרף מחוץ‬
‫למקדש‪ :‬פר ושעיר של יום הכיפורים‪ ,‬פרים הנשרפים ושעירים‬
‫הנשרפים‪ .‬פרים הנשרפים הם 'פר חטאת הבא על כל המצוות'‬
‫שמביא כהן גדול שחטא‪ ,‬ו'פר העלם דבר של ציבור' שמביא ציבור‬
‫שחטא‪ .‬שעירים הנשרפים הם השעירים שמביא ציבור שעבד עבודה‬

                                        ‫זרה (מעשה הקרבנות א‪,‬טו‪-‬טז);‬
‫ג‪ 	.‬שעיר המשתלח למדבר ביום הכיפורים‪ ,‬שהמשלח אותו נטמא (ויקרא‬

                                                          ‫טז‪,‬כו)‪.‬‬
   264   265   266   267   268   269   270   271   272   273   274