Page 265 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 265

‫ קרפפ ‪ :‬תויוגש תוינומא תופיסת תררוועמה תועפותה דוסי ׀ ‪233‬‬

‫פי שהם מעשים מותרים – כגון קבורת המת‪ ,‬יחסי אישות בין איש לאשתו‪,‬‬
‫הופעת מחלות עור מסוימות וכדומה – הם בגדר תמרור אזהרה שתופעות אלו‬
‫מועדות לסכנת ריחוק מה'‪ ,‬והן שימשו בפולחנים ובשיח כפירה בתרבויות‬
‫שמסביב‪ .‬פולחן המוות מעיד כמה שאלת סוד החיים עלולה להיענות בשגיאה‬
‫חמורה‪ ,‬והוא מקסם כזב חברתי‪-‬פגאני מוחלט‪ ,‬ולכן במתחם המקדש‪ ,‬המוות‬
‫מורחק כליל‪ ,‬ובזה אעסוק בפרק השמיני‪ .‬פולחן המיניות מעיד כמה עוצמה‬
‫יש בכוח חיים זה‪ ,‬וכמה הוא יכול להסיט את האדם מלהתקרב למהותו של‬
‫האדם ומקירבה אל ה'‪ .‬ואף על פי שהמקדש הוא מרחב חווייתי‪-‬טקסי‪ ,‬הוא‬
‫נטול מיניות‪ ,‬עקב הסכנה הרבה שבתשוקה הסוחפת את כוח הדמיון המצויה‬
‫בקרב נביאי השקר‪ .‬זהו עניינו של הפרק התשיעי‪ .‬פולחן רפואת אליל נגד‬
‫הרע במציאות חסרת הפשר לנוכח סבל אנויש כבד ממחלות קשות כמו‬
‫הצרעת‪ ,‬שנתפסה מדבקת ובעטייה הפך המצורע לאיש שוליים מנודה מכול‪.‬‬
‫החלת הטומאה על מחלת הצרעת העבירה מסר רב‪-‬ערך של הרחקה פיזית‬
‫מפולחני רפואת אשלייה וכזב‪ ,‬וזהירות מחשבתית לנוכח מציאות לא מובנת‬
‫העלולה להגיע לשגיאות תיאולוגיות חמורות המונעות את האדם מלהתקרב‬

                          ‫אל ה'‪ .‬בפרק העשירי‪ ,‬אדון בהרחבה בעניין זה‪.‬‬
‫נחדד את הדברים‪ .‬ראינו שהטומאות אינן באות כדי להרחיק את האדם מן‬
‫המוות‪ ,‬כמו שאומר למשל ריה"ל בכוזרי‪ ,‬לא רק במובנן המוחשי‪-‬ממשי‪,‬‬
‫ואפילו לא במובן המופשט‪-‬רוחני‪ .‬המוות כשהוא לעצמו טבעי הוא‪,‬‬
‫וההתעסקות בו יכולה להיות בגדר מצווה‪ ,‬ובפרק הבא נראה שהמחשבה‬
‫על מה שקורה אחר המוות היא בגדר מחשבה על שאר סתרי החיים והתורה‪.‬‬
‫נראה כי לא המוות מטמא אלא המחשבה עליו; המוות הוא סכנה למחשבה‬
‫ולאהבת האמת‪ ,‬והוא אכן השתבש במחשבה האלילית‪ .‬הדרך שבה המוות‬
‫נתפס היא ריחוק מה'‪ :‬קרבת אלוהים ותפיסת אמת לא באות באמצעות‬
‫מקסם המוות‪ ,‬לא באמצעות התשוקה למין‪ ,‬ולא מתוך נואשות למזור לחש‬
‫וכזב‪ ,‬המלווה בשיח חברתי מתלונן לנוכח סבל ומחלות‪ .‬תפיסות אלו‪ ,‬אף‬
‫על פי שנולדו במרחב התרבותי ההיסטורי‪ ,‬חיות וקיימות גם היום‪ .‬תפיסת‬
‫הטומאה ככלי המסייע למאבק בתפיסות חברתיות‪-‬תיאולוגיות שגויות‬
‫במגוון תחומים בחיי האדם והחברה‪ ,‬מאפשרת לפתור את חידותיו של‬
‫הרמב"ם במורה הנבוכים בדבר טעמיהם של פרטי הטהרה שהניח לפני‬
‫הלומד המשכיל‪ ,‬ועוד חידות בעניינים תמוהים‪ ,‬כמו טומאת נבלת עוף טהור‪,‬‬

                              ‫והלכות במשנה תורה הנראות חסרות פשר‪.‬‬
‫בשלושת הפרקים הבאים‪ ,‬אנתח כל אחת משלוש קבוצות הטומאה‪ ,‬וזיקתן‬
‫לשלוש תופעות‪-‬סוד מפעימות‪ :‬המוות והמיניות והסבל‪ ,‬מכמה היבטים‪:‬‬
   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270