Page 262 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 262

‫‪ 230‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫החלוקה לשלוש קבוצות משתקפת באחת המשמעויות של המונחים "טומאה‬
‫וטהרה"‪ .‬בפרק העוסק בטעמי הטומאה והטהרה במורה הנבוכים‪ ,‬מסביר‬
‫הרמב"ם את המונח‪ .‬בראשיתה של הפסקה "קדושת המצוות"‪ ,‬עסקנו לעיל‬

                                      ‫בפרק הרביעי (עמ' ‪ .)121‬וזה לשונה‪:‬‬

       ‫אשר לדבריו יתעלה‪ְ " :‬ו ִה ְת ַק ִ ּד ׁ ְש ֶּתם ִו ְה ִיי ֶתם ְק ֹד ׁ ִשים ִּכי ָקד ֹו ׁש ָא ִני [ ְולֹא‬
       ‫ְת ַט ְּמא ּו ֶאת ַנ ְפ ׁ ֹש ֵתי ֶכם‪( "]...‬ויקרא יא‪,‬מד) – אין הם על עניין טומאה וטהרה‬
       ‫כלל‪ .‬לשון ספרא (אחרי מות ח‪,‬ג)‪" :‬זו קדושת מצוות"‪ .‬וכן על דבריו " ְקדֹ ׁ ִשים‬
       ‫ִּת ְהי ּו" (ויקרא יט‪,‬ב); אמרו (חז"ל)‪" :‬זו קדושת מצוות" (ראו ספרי במדבר קטו)‪48.‬‬
       ‫לכן נקראת גם העבירה על המצוות "טומאה"‪ ,‬כמו שנאמר על המצוות‬

          ‫היסודיות והעיקריות‪ ,‬שהן עבודה זרה‪ ,‬גלוי עריות ושפיכות דמים‪.‬‬
       ‫על עבודה זרה נאמר‪ִּ " :‬כי ִמ ַּז ְרע ֹו ָנ ַתן ַל ּ ֹמ ֶל ְך ְל ַמ ַען ַט ֵּמא ֶאת ִמ ְק ָ ּד ׁ ִשי"‬

                                                                             ‫(ויקרא כ‪,‬ג)‪.‬‬
       ‫על גלוי עריות‪ַ " :‬אל ִּת ַּט ְּמא ּו ְּב ָכל ֵא ֶּלה [ ִּכי ְב ָכל ֵא ֶּלה ִנ ְט ְמא ּו ַה ּג ֹו ִים‬

                                             ‫ֲא ׁ ֶשר ֲא ִני ְמ ׁ ַש ֵּל ַח ִמ ְּפ ֵני ֶכם]" (שם יח‪,‬כד)‪.‬‬
       ‫ועל שפיכות דמים נאמר‪ְ " :‬ולֹא ְת ַט ְּמא ּו ֶאת ָה ָא ֶרץ [ ֲא ׁ ֶשר ַא ֶּתם ֹי ׁ ְש ִבים‬

               ‫ָּב ּה‪ֲ ,‬א ׁ ֶשר ֲא ִני ׁ ֹש ֵכן ְּבת ֹו ָכ ּה]" (במדבר לה‪,‬לד; ושם‪ְ :‬וֹלא ְת ַט ֵּמא)‪( .‬מו"נ ג‪,‬מז‪)9‬‬

‫הרמב"ם אומר שהמונחים "טומאה וטהרה" הם מונחים רב‪-‬משמעיים‪ .‬וכמו‬
‫שכבר הזכרנו‪ 49,‬דווקא ריבוי המשמעויות של שני המונחים הללו מבדל את‬
‫הטומאה למקדש מטומאת הזוהמה‪ ,‬כשם שהוא מבדל את הטומאה למקדש‬
‫מטומאת העבירות‪ .‬במקדש‪ ,‬כפי שעולה מן ההלכות וכפי שהעלתה מרי‬
‫דגלאס גם בטומאות אליליות‪ ,‬הטומאה אינה באה עקב לכלוך או עבירה‪,‬‬
‫ולכן אין זיקה בין המשמעויות של השם המשותף‪ .‬עם זאת‪ ,‬כיוון שאין‬
‫מדובר בשמות "המשותפים שיתוף גמור"‪ ,‬הדמיון ביניהם מלמד דבר מה‪.‬‬
‫אם למשל נשווה בין הטומאה בתפיסת המוות ליסוד הראשון ב"המצוות‬
‫היסודיות והעיקריות"‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬נוכל לומר בזהירות דבר חשוב‪ :‬הרצון‬
‫להתקרב אל האל באמצעות המוות‪ ,‬מרוחק בדומה לריחוקו של הרצון‬

                               ‫להתקרב אל האל באמצעות עבודה זרה‪50.‬‬
‫את שלוש הקבוצות הללו‪ ,‬שהם קדושה במרחבי היומיום ובכל מקום‪,‬‬
‫אפשר למפות לשלוש קבוצות הטומאה במקדש שאותם זיהינו לעיל‪:‬‬
‫טומאת המוות – איסור עבודה זרה בכל מקום‪ ,‬טומאת המיניות – גילוי‬
‫עריות‪ ,‬והשלישית‪ :‬ההשגחה – שפיכות דמים (לשון הרע)‪ .‬זו אינה חלוקה‬
‫קשה‪ ,‬חותכת ומחויבת‪ ,‬מפני שיש פנים גם לחלוקה אחרת‪ ,‬כגון שהמוות‬
‫מקביל לשפיכות דמים‪ ,‬והצרעת מקבילה לעבודה זרה‪ ,‬וכמו שאראה‬
   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266   267