Page 261 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 261

‫ קרפפ ‪ :‬תויוגש תוינומא תופיסת תררוועמה תועפותה דוסי ׀ ‪229‬‬

       ‫" ְל ַמ ַען ִּת ְחי ּון" (שם ה‪,‬ל)‪ ,‬כעין מה שנאמר בפירוש המקובל באשר לדבריו‬
                                        ‫" ְל ַמ ַען ִיי ַטב ָל ְך [ ְו ַה ֲא ַר ְכ ָּת ָי ִמים]" (שם כב‪,‬ז)‪.‬‬

       ‫וכיוון שההש ָאלה הזו מפורסמת אמרו (חז"ל)‪" :‬צדיקים אפילו במיתתן‬

       ‫קרואים חיים‪ ,‬ורשעים אפילו בחייהם קרואים מתים" (בבלי ברכות יח‪,‬א‪-‬ב;‬
                                                    ‫קהלת רבה ט)‪ ,‬דע זאת‪( .‬מו"נ א‪,‬מב‪)3‬‬

‫בדברים אלו‪ ,‬דננו כבר לעיל בפרק השני (עמ' ‪ ,)37‬בדיון במונח "מי הדעות"‪.‬‬
‫הרמב"ם חוזר על הגדרה זו ומשתמש בה בעקיבות כמה פעמים בספר‪42.‬‬
‫רק חיים מלאי תודעה נכונה מקנים חסינות מפני המוות‪ 43.‬משום כך‪ ,‬האל‬
‫נקרא במקרא "אלוהים חיים"‪ ,‬והביטוי הברור ביותר בעניין זה‪ ,‬המהדהד‬
‫מאוד במשנת הרמב"ם‪ ,‬בא בירמיהו‪ַ" :‬וה' ֱאֹל ִהים ֱא ֶמת הּוא ֱאֹל ִהים ַח ִּיים"‪44.‬‬
‫ואכן‪ ,‬אפשר למצוא בכל אחת משלוש הקבוצות הללו את הדרישה להיטהר‬

                           ‫בשימוש ב"מים חיים"‪ ,‬כלומר מי מעיין נובע‪:‬‬
‫א‪ 	 .‬טומאת המוות‪ .‬אדם וכלים נטהרים מטומאת מת כשמזים עליהם מים‬
‫חיים שפיזרו עליהם אפר פרה אדומה‪ ,‬שנאמר‪ְ" :‬ו ָל ְקחּו ַלָּט ֵמא ֵמ ֲע ַפר‬

              ‫ְׂש ֵר ַפת ַה ַחָּטאת‪ְ ,‬ו ָנ ַתן ָע ָליו ַמ ִים ַח ִּיים ֶאל ֶּכ ִלי" (במדבר יט‪ ,‬יז)‪.‬‬
‫ב‪ 	 .‬טומאת המיניות‪ .‬הזב חייב לטבול במי מעיין‪ְ" :‬ו ִכי ִי ְט ַהר ַה ָּזב ִמּזֹובֹו‪,‬‬
‫ְו ָס ַפר לֹו ִׁש ְב ַעת ָי ִמים ְל ָט ֳהָרתֹו ְו ִכֶּבס ְּב ָג ָדיו ְוָר ַחץ ְּבָׂשרֹו ְּב ַמ ִים ַח ִּיים ְו ָט ֵהר"‬

                                                        ‫(ויקרא טו‪,‬יג)‪45.‬‬
‫ג‪ 	 .‬טומאה חברתית‪ .‬תהליך ההיטהרות מן הצרעת כולל שימוש במים חיים‪.‬‬
‫בטהרת האדם נאמר‪ְ" :‬ו ִצָּוה ַהּכֹ ֵהן ְו ָל ַקח ַלִּמַּט ֵהר ְׁש ֵּתי ִצ ֳּפִרים ַחּיֹות ְט ֹהרֹות‪,‬‬
‫ְו ֵעץ ֶאֶרז ּוְׁש ִני תֹו ַל ַעת ְו ֵאזֹב‪ְ .‬ו ִצָּוה ַהּכֹ ֵהן ְוָׁש ַחט ֶאת ַהִּצּפֹור ָה ֶא ָחת‪ֶ ,‬אל ְּכ ִלי‬
‫ֶח ֶרׂש ַעל ַמ ִים ַח ִּיים" (ויקרא יד‪,‬ד‪-‬ה)‪ .‬ובטהרת הבית נאמר‪ְ " :‬ו ָל ַקח ְל ַחֵּטא ֶאת‬
‫ַהַּב ִית ְׁש ֵּתי ִצ ֳּפִרים‪ְ ,‬ו ֵעץ ֶאֶרז ּוְׁש ִני תֹו ַל ַעת ְו ֵאזֹב‪ְ .‬וָׁש ַחט ֶאת ַהִּצּ ֹפר ָה ֶא ָחת‪,‬‬

                              ‫ֶאל ְּכ ִלי ֶח ֶרׂש ַעל ַמ ִים ַח ִּיים" (ויקרא יד‪,‬מט‪-‬נ)‪.‬‬
‫הריפוי הטקסי של קרבת אלוהים חיים נעשה באמצעות מנגנון חברתי‪-‬‬

                              ‫קהילתי במקדש‪ ,‬ושימוש סמלי במים חיים‪.‬‬

                             ‫שלוש תפיסות לטומאת החטאים‬

‫התורה נוקטת לשון טומאה (מכונה גם "טומאה מוסרית") גם כלפי חטאים‬
‫מוסריים בשלושה נושאים שאינם קשורים למקדש‪ 46.‬שלושת העניינים‬
‫הללו הם גם שלושת היסודות של כל מצוות התורה‪ ,‬ובלשונו של הרמב"ם‬
‫"המצוות היסודיות והעיקריות" (להלן‪ ,‬ממו"נ ג‪,‬מז‪ ,)9‬שנאמר בהן "ייהרג ואל‬
‫יעבור"‪ :‬עבודה זרה‪ ,‬גילוי עריות ושפיכות דמים‪ .‬לשלוש המצוות הללו יש‬

                          ‫זיקה למושגים "חילול השם" ו"קידוש השם"‪47.‬‬
   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266