Page 259 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 259

‫ קרפפ ‪ :‬תויוגש תוינומא תופיסת תררוועמה תועפותה דוסי ׀ ‪227‬‬

‫אכן‪ ,‬מדובר ב"טהרת המחשבות והמעשים"‪ ,‬אך אין מדובר בחטא‪ .‬טומאת‬
‫המת אינה חטא‪ .‬להפך‪ ,‬לפעמים היא כרוכה במצוות קבורה‪ ,‬והדברים סוכמו‬
‫בפרק השלישי‪ ,‬בנושא "טומאה אינה פגם מוסרי‪ ,‬והיא חלה רק מול קודש"‬
‫(עמ' ‪ .)60‬לשיטתו‪ ,‬הדירוג של תחומי הקודש מעיד על תיעוב חטאים מדורג‪:‬‬

       ‫כל הטמאים צריכים לצאת מתוך שטחים מסוימים [‪ ]...‬יתחוור לנו כי‬
       ‫הסוגים השונים של הטומאה משמשים סמלי החטאים השונים‪ ,‬שה'‬
       ‫מתעב אותם במידה פחות או יותר גדולה‪ ,‬ושאותם יש להרחיק משטח‬

                                                                ‫הקדושה‪( .‬שם‪ ,‬עמ' ריט)‬

‫ולשיטה הננקטת בספר זה‪ ,‬לא מדובר בחטא אלא בדרכי הכניסה המותרות‬
                                             ‫לחוויה של קרבת אלוהים‪.‬‬

    ‫שלוש תפיסות אליליות ופולחניות ברקע טומאת המקדש‬

‫בשלב זה‪ ,‬ניתן לסכם שהטומאה נגזרה על תופעות המעוררות מעשים‬
‫ומחשבות המרחיקים מה'‪ .‬ובלשון הרמב"ם‪ֵ " :‬עצֹות ֵמָרחֹוק ִמְּגדֹול ָה ֵע ָצה‬
‫ְל ַת ֵּקן ַה ֵּדעֹות ּו ְל ַיׁ ֵּשר ָּכל ַהַּמ ֲעִׂשים"‪ 40.‬בכל אחד מן הפרקים הבאים אדון‬

                     ‫בהרחבה בדעות ובמעשים בשלושה תחומים שונים‪:‬‬
‫א‪ 	 .‬היחס אל המוות‪ .‬היחס למוות היה בימי קדם יחס מקודש‪ .‬בעבודה זרה‪,‬‬
‫היו המתים בגדר כוח שפונים אליו כדי להגיע לקרבת האל‪ ,‬וכן עשה‬
‫כל מי שדרש אל המתים‪ ,‬וכן עשה בעל האוב‪ .‬השימוש באיברי בעלי‬
‫חיים מתים להתקשרות (ידעוני) ולהגנה‪ ,‬היה מפורסם‪ .‬התורה מלמדת‬

              ‫שבדרך זו אין האדם משיג את האל‪ ,‬אלא מתרחק ממנו‪.‬‬
‫ב‪ 	 .‬היחס אל המיניות‪ .‬העיסוק במיניות נתפס כעיסוק בכוח ליצירת חיים‪ .‬כך‬
‫הן טומאת שכבת זרע‪ ,‬טומאת הזב והזבה והנידה והיולדת (ולא כדעת‬
‫ריה"ל‪ ,‬שראה בהן עיסוק במוות)‪ .‬המיניות שימשה במגוון אמצעי פולחן‬
‫(פולחני מין וזנות‪ ,‬ופולחני פריון)‪ ,‬והתורה מבקשת להרחיק אותם מן‬

                     ‫המקדש‪ ,‬ולכן אסרה כל עיסוק במיניות במקדש‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬הטומאה המקראית היא פולמוס נגד פולחני מין ומוות במקדש‪41.‬‬
‫הדברים באים במפורש בספר יחזקאל‪ ,‬בו נכתב שפולחני זנות ופולחני המוות‬
‫של המלכים המתים 'מטמאים את שם קדשי'‪ ,‬וגורמים לסילוק השכינה מן‬

                                                              ‫המקדש‪:‬‬

       ‫ַו ֹּיא ֶמר ֵא ַלי‪ֶּ :‬בן ָא ָדם‪ֶ ,‬את ְמק ֹום ִּכ ְס ִאי [=כינוי למקדש] ְו ֶאת ְמק ֹום ַּכ ּפ ֹות‬
       ‫ַר ְג ַלי ֲא ׁ ֶשר ֶא ׁ ְש ָּכן ׁ ָשם ְּבת ֹו ְך ְּב ֵני ִי ְ ׂש ָר ֵאל – ְלע ֹו ָלם‪ְ ,‬ולֹא ְי ַט ְּמא ּו ע ֹוד ֵּבית‬
   254   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264