Page 254 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 254

‫‪ 222‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

       ‫בשל התרשלותו והזנחתו את החקירה וההתבודדות לעיון – ינגיד זאת‬
       ‫בכך שישבית את מחשבתו וימנע אותה מלחשוב בדבר מדברי העולם‬

                ‫הזה אלא במושכלות בלבד ובבירור מה שראוי להאמין‪( .‬שם ‪)24‬‬

‫לפנינו חלק משיטתו המפורסמת של הרמב"ם להתרחק לקצה כדרך לתקן את‬
‫הדעות‪ 24.‬אם נמשיך בקו מחשבתו של הרמב"ם‪ ,‬שהמלחמה בעבודה הזרה‬
‫נעשתה באמצעות הכלים שלה‪ ,‬נמצא שאיחוד העם היה במקדש בטהרה‪,‬‬
‫וטהרה זו במקום המפגש של העם הייתה כלי מלחמה דתי‪-‬ציבורי נגד‬
‫התפיסות השגויות‪ .‬המפגשים הלאומיים במקדש‪ ,‬בייחוד בחגים‪ ,‬שבהם "כל‬
‫ישראל חברים ברגל"‪ ,‬נועדו ליצור קונצנזוס נגד התפיסות השגויות‪ .‬עם שלם‬
‫שהכין את עצמו ונטהר מטומאת המת שבוע ימים לפני המועדים‪ ,‬מתאחד‬
‫יחד‪ .‬וכך הטהרה הציבורית מעצבת טהרה מחשבתית מן התפיסות הבעייתיות‬

                  ‫שיכולות להתקיים במפגש האנושי עם מקורות הטומאה‪.‬‬

                                       ‫המושג "קרבת אלוהים"‬

‫ניסיון לאפיין את משמעות המושג "קרבת אלוהים" בתפיסת הרמב"ם‪ ,‬מחדד‬
‫את המסר‪ .‬קרבת אלוהים אינה עניין של מקום אלא של תודעה‪ .‬הרמב"ם‬

          ‫מבהיר זאת בבירור משמעותם של פעלים ושמות משורש קר"ב‪:‬‬

       ‫איני סבור שדבריו " ָקר ֹוב ה' ְל ָכל ֹק ְר ָאיו" (תהילים קמה‪,‬יח)‪ִ " ,‬ק ְר ַבת ֱאלֹ ִהים‬
       ‫ֶי ְח ָּפצ ּון" (ישעיהו נח‪,‬ב)‪ִ " ,‬ק ְר ַבת ֱאלֹ ִהים ִלי ט ֹוב" (תהילים עג‪,‬כח) יגרמו לך לספק‬
       ‫או לבלבול‪ .‬כי כל אלה קרבת ידיעה‪ ,‬כלומר השגה של ידע‪ ,‬לא קרבת‬
       ‫מקום‪ .‬וכיוצא בזה דבריו‪ִּ [" :‬כי ִמי ג ֹוי ָּגד ֹול ֲא ׁ ֶשר ל ֹו ֱאלֹ ִהים] ְק ֹר ִבים ֵא ָליו"‬
       ‫(דברים ד‪,‬ז)‪ְ " .‬ק ַרב ַא ָּתה ּו ׁ ְש ָמע [ ֵאת ָּכל ֲא ׁ ֶשר ֹיא ַמר ה' ֱאלֹ ֵהינ ּו]" (דברים ה‪,‬כג)‬
       ‫[‪ ]...‬אבל ַה ְחזק בעיקר‪ ,‬שאין הבדל בין אם האדם במרכז הארץ או על‬
       ‫גבי הגלגל התשיעי‪ ,‬לו היה הדבר אפשרי – אין הוא רחוק מן ה' פה‬
       ‫ולא קרוב אליו שם‪ .‬אלא הקרבה אליו יתעלה היא בהשגתו‪ ,‬והריחוק‬
       ‫ממנו הוא באי‪-‬ידיעתו‪ .‬מן הפן הזה יש הבדלים גדולים מאוד בין בני‬
       ‫האדם בדרגות הקרבה והריחוק‪ .‬עוד אבאר באחד מפרקי חיבור זה‬

                          ‫(א‪,‬נט) כיצד הם ההבדלים במעלות בהשגה‪( .‬מו"נ א‪,‬יח‪)5‬‬

                            ‫והדברים חוזרים ונשנים בעוד מקומות‪ ,‬כגון‪:‬‬

       ‫כל מי שיודע אותו – הרי הוא הרצוי והמקורב‪ ,‬ומי שאינו יודע אותו‬
       ‫– הרי הוא השנוא והמרוחק‪ .‬ולפי שיעור הידיעה והאי‪-‬ידיעה יהיה‬

                ‫(שיעור) הריצוי והשנאה והקרבה והריחוק (לפני ה')‪( .‬מו"נ א‪,‬נד‪)2‬‬
   249   250   251   252   253   254   255   256   257   258   259