Page 250 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 250

‫‪ 218‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫את הביקור במקדש לנדיר‪ ,‬עטוף תחושת הוד ויראה‪" .‬מכיוון שזו היתה‬
‫המטרה‪ ,‬אסר יתעלה על הטמאים להיכנס למקדש‪ ,‬עם ריבוי מיני ה ְט ָמאֹות‪,‬‬

         ‫כך שכמעט לא תמצא אדם טהור אלא לעתים רחוקות" (מו"נ ג‪,‬מז‪.)4‬‬
‫הרמב"ם מדגים זאת בשכיחות הטומאה‪ ,‬בהדרגה מן הנדיר לתדיר‪ :‬תחילה‬
‫בטומאת נבלה וטומאת שמונה שרצים שלטענתו "מרבים ליפול בבתים‬
‫ובמאכלים ובמשקים‪ ,‬ונפוץ הוא שבני אדם נתקלים בהם"; לאחר מכן הוא‬
‫מציין שכיחות גדולה יותר לטומאת המגע של נידה‪ ,‬זבה‪ ,‬זב ומצורע‪ ,‬או‬

        ‫למגע משכבן; ולאחר מכן שכיחות מירבית לשכיבת אשתו או קרי‪.‬‬
‫נדירות האדם הטהור ניכרת גם לנוכח תהליך ההיטהרות לאחר פרישה‬
‫ממקורות הטומאה‪ ,‬שהוא בדרך כלל טבילה והמתנה ליום המחר‪ ,‬המתנה‬

                                          ‫שעלולה להכשיל את הטהרה‪.‬‬
‫אפשר לערער על השכיחות הגבוהה שהרמב"ם מצמיד לתופעות‪ ,‬כגון לתפוצת‬
‫כמה משמונת השרצים‪ ,‬לתדירות מגע עם זב או מצורע‪ ,‬או לשכיחות שכיבת‬
‫אשתו‪ .‬הרי אפשר לחשוב על תופעות אחרות כשכיחות‪ ,‬כגון מחלות‪ .‬אבל אני‬
‫מבקש לטעון שטיעון זה אינו ממצה בפני עצמו‪ ,‬ויש לו רקע משכנע יותר אם‬
‫נחבר אותו לטיעון רקע של הרמב"ם על אודות המקדש ועל אודות מלחמתה‬
‫של התורה‪ ,‬אף שהרמב"ם אינו מפתח אותו כאן‪ .‬קיומו של המקדש אינו מטרה‬
‫("כוונה ראשונה") בפני עצמה‪ ,‬אלא נועד להיות אמצעי ("כוונה שניה")‬
‫במלחמה נגד עבודה זרה‪ ,‬כפי שהרמב"ם הסביר בפרק על התחכום האלוהי (מו"נ‬
‫ג‪,‬לב)‪ 22.‬שם הסביר הרמב"ם שההגבלות המוטלות על מקום המקדש (רק במקום‬
‫לאומי‪-‬מרכזי)‪ ,‬זמני ההקרבה (בעיקר בשעות היום בחגים‪ ,‬שהם מפגשי עליה‬
‫לרגל)‪ ,‬משרתי המקדש (רק הכהנים) ועוד‪ ,‬מצביעים על היות המקדש אמצעי‬
‫ולא מטרה (שם‪ ,‬פסקאות ‪ .)12 ,5‬אפשר להסיק מכאן שגם הגבלת הכניסה על ידי‬
‫דיני הטומאה והטהרה היא חלק מהמענה נגד עבודה זרה‪ .‬יראת המקום נועדה‬
‫לצורך הקניית יחס של רוממות למקום (מו"נ ג‪,‬מו‪ ,)5‬וגם הטהרה נועדה למעט את‬
‫הגישה לצורך שמירת היראה‪ .‬והכל יחד הוא אמצעי נגד עבודה זרה‪ .‬אם כן נוכל‬
‫לשאול‪ :‬האם למקורות הטומאה השכיחים‪ ,‬המונעים כרטיס כניסה למקדש‪ ,‬יש‬

  ‫זיקה לעבודה זרה? תפקידי הטהרה להלן‪ ,‬השלישי והרביעי‪ ,‬יהדקו זיקה זו‪.‬‬
‫התפקיד השלישי הוא התחשבות במושגים התרבותיים שהיו קיימים אז‪,‬‬
‫אשר שיקפו מענה לצרכים מסוימים של נפש האדם‪ .‬מושגי טומאה וטהרה‬
‫אינם המצאה של התורה‪ ,‬הם היו קיימים בתרבות הדתית‪-‬אלילית שרווחה‬
‫אז‪ ,‬שהקנתה למקורות הטומאה כוח ֵּדמֹו ִני ותבעה ממאמיניה מאמצים רבים‬
‫המצמצמים את חופש הפעולה של הטמא‪ .‬כדי להתמודד עם כוחה המציאותי‬
‫של הטומאה דרשו כהני האליל מעשי פולחן הכרוכים במאמץ רב‪ .‬התורה‬
   245   246   247   248   249   250   251   252   253   254   255