Page 247 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 247

‫ קרפפ ‪ :‬תויוגש תוינומא תופיסת תררוועמה תועפותה דוסי ׀ ‪215‬‬

‫והעיוור והנכה אינם בגדר טמאים‪ ,‬כפי שהיה מצופה משיטת ריה"ל‪.‬‬
‫אף מימרת חכמים ש"המצורע חשוב כמת" (בבלי נדרים סד‪,‬ב)‪ ,‬כלומר שכך‬
‫יחס החברה אליו‪ ,‬אינה יכולה לתמוך בזיקה בין המצורע למוות‪ ,‬שהרי‬
‫אם כך‪ ,‬גם שאר המנויים בתלמוד ראויים להיחשב טמאים‪" :‬ארבעה‬

           ‫חשובין כמת‪ :‬עני‪ ,‬ומצורע‪ ,‬וסומא‪ ,‬ומי שאין לו בנים" (שם)‪.‬‬
‫אלו דוגמאות הלכתיות מעטות‪ ,‬שיש בהן להפריך את דעת ריה"ל ודומיו‪.‬‬
‫בהמשך החלק הזה‪ ,‬נביא דוגמאות הלכתיות רבות שאינן באות לידי הסבר‬
‫בשיטה שהמוות הוא מקור הטומאה‪ .‬מענה להלכות אלו יינתן בפרקים‬

                                                              ‫הבאים‪16.‬‬

   ‫משנת הרמב"ם‪ :‬יסוד הטומאה ‪ -‬תפיסות שגויות‬

                              ‫לא המוות מטמא אלא המחשבה‬

‫בחלקו הראשון של החיבור‪ ,‬בדיון בתפיסה המוחשית‪-‬ריאליסטית לעומת‬
‫התפיסה המושגית‪-‬נומינליסטית‪ ,‬הסקנו שלפי תפיסתו של הרמב"ם‪ ,‬לא‬
‫המוות הוא המטמא אלא תפיסת המוות של האדם‪ ,‬המחשבה אודות המוות‪,‬‬
‫בהקשרה למקדש‪ .‬ענייננו עתה בהגדרת מהותה ואופייה של המחשבה‬

                                                            ‫המדוברת‪.‬‬
‫במשנה תורה‪ ,‬בסוף ספר טהרה‪ ,‬הרמב"ם מגדיר‪ֻ " :‬ט ְמ ַאת ַהְּנ ָפׁשֹות‪ֶׁ ,‬ש ֵהן‬
‫ַמ ְחְׁשבֹות ָה ָא ֶון ְו ֵדעֹות ָה ָרעֹות"‪ .‬ובמורה נבוכים‪ ,‬הוא מכנה את הטומאה‬
‫טעות‪ ,‬ואומר שההכנות הלימודיות "מטהרות את ההשגה מטומאתה‪ ,‬שהיא‬
‫הטעויות" (מו"נ א‪,‬ה‪ ,)5‬ובפרק המרכזי של טומאה וטהרה (מו"נ ג‪,‬מז‪ )10‬מגדיר את‬
‫משמעותו המשולשת של המונח טומאה‪ :‬כרעיון‪ ,‬כ"מלוכך"‪ ,‬וכייצוג של‬

                                                     ‫מחשבה דמיונית‪:‬‬

       ‫הרי התברר ש"טומאה" נאמרת באופן רב־משמעי‪ ,‬בשלוש משמעויות‪.‬‬
                ‫א) היא נאמרת על מרי ועבירה על המצ ּווה במעשה או בדעה;‬
                        ‫ב) ועל טינופים ולכלוכים‪ֻ " :‬ט ְמ ָא ָת ּה ְּב ׁש ּו ֶלי ָה" (איכה א‪,‬ט);‬

       ‫ג) ועל אותם עניינים דמיוניים‪ ,‬כלומר מגע במשהו או משא של משהו‬
       ‫או הימצאות תחת קורת גג אחת עם משהו‪ .‬על מין זה האחרון אמרנו‪:‬‬

                     ‫"אין דברי תורה מקבלין טומאה" (קריאת שמע ד‪,‬ח; ספר תורה י‪,‬ח)‪.‬‬

‫בניתוח מקורות אלו‪ ,‬עסקנו בשני החלקים הראשונים של הספר שלפנינו‪:‬‬
‫בחלק הראשון‪ ,‬ובייחוד בפרק השני; ובחלק השני‪ ,‬עסקנו בתפקידי הטומאה‬
   242   243   244   245   246   247   248   249   250   251   252