Page 243 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 243
קרפפ :תויוגש תוינומא תופיסת תררוועמה תועפותה דוסי ׀ 211
דחויה בציבור" 1.אבל גם כשאין מקריבים קורבנות ,הטהרה היא מעין
כרטיס כניסה למתחם המקודש אף בזמן הזה" :שכינה אינה בטלה" 2.דבר זה
מאפשר לעשות את התרגיל המחשבתי הבא :נניח שבית המקדש קיים ,והוא
משמש כמקום מפגש מרכזי של הציבור המבקש את קרבת האלוהים ,את
החוויה או את המפגש החברתי בעלייה לרגל ,נשאלת השאלה :האם גם אז
יש צורך בטהרה? האם הסכנות המעשיות הנובעות מתפיסות חיים שגויות
יכולות להתקיים גם בזמן הזה? התשובה שאציג במאמר זה היא חיובית .אף
בזמן הזה בני אדם מחפשים את הריגוש ,את חוויית היחד ,את קרבת ה' ,את
קרבת הנשגב ,ומוצאים אותם בדרכים שהתורה הגדירה כטומאה.
בחינת השיטתיות
ביסודות שלהלן נעשה שימוש בעבודתה של מארי דאגלס ,כפי שסקרנו אותה
בראש הפרק הרביעי ,שבה הביעה עמדתה על הזיקה שבין מושג הטומאה
והטהרה ובין הגבולות החברתיים :הטומאה היא כלי למתן זהויות חברתיות,
ומשקפת סדר חברתי .הטומאה מייצגת יחס שיטתי ל'לכלוך' מופשט .החברה
מסמנת כטמא כל דבר הנתפס כסוטה מן הנורמה ,וכפוגע בנורמות של המבנים
החברתיים והתרבותיים של הגוף ,כגון יחסים מחוץ לנישואין .מילגרום דוחה
חלקים רבים משיטתה ,אבל על בסיס השיטתיות שלה וההגדרות החברתיות
מצביע על הזיקה בין טומאה ובין המוות .ללא ההיבטים החברתיים .הראשון
שעמד על יסוד המוות בטומאה היה רבי יהודה הלוי .גישה נוספת שילבה
בין טהרתו של גן עדן ,הנעדר תהליכי מוות ומיניות ,ובין הטהרה .כלומר
הדברים המטמאים הם הדברים האנושיים שאינם חלים על אלוהי ישראל3.
למוס מצביע על מטרת המחקר בנושאי טומאה וטהרה ועל השאיפה למצוא
שיטתיות במקרא ,ומבקר אותו .לדעתו לא יכולה להימצא שיטתיות של
התנ"ך בנושאי טומאה וטהרה ,ושיטתיות כזו מעלה חוסר עקביות רב בניתוח
הפרטים השונים 4.לדעתנו ,ההלכה שבתורה שבעל פה ,וניסוחה המלוטש
והתמציתי שנעשה בידי הרמב"ם ,מאפשר נקודת מבט עקבית וחדשה לטהרה
המקראית ,שחלק ממרכיביה נזכרו כבר על ידי חוקרים קודמים ,אבל הרכבתה
מחדש הוא חידוש בפני עצמו.
נקודת המבט השיטתית של הרמב"ם – כפוסק וכהוגה – לראות את
התורה ואת ההלכה המעשית כמבטאות עקרון יסודי של מלחמה באלילות
ובכפירה ,יכולה לתקף את ההנחות ,לראות את העקרונות השותפים בה
כנגזרים מן העיקרון היסודי באופנים שונים ,להעשיר את הדיון ,ולהעניק
מהלך מחשבתי גדול בעיצובם של דיני הטומאה והטהרה .את שיטתו
