Page 238 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 238
206׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
טבילת הקבע של הרמב"ם
היבט אישי מיוחד בעניין הטהרה הוא הקפדתו של הרמב"ם לטבול כל
בוקר לפני התפילה .כבר עסקנו בפרק ( 2עמ' ,)45בתקנת עזרא שכל אדם
חייב לטבול לפני קריאת שמע ,ובית דין שעמדו אחריו תיקנו לטבול אף
לפני התפילה .תקנה זו באה לצמצם את תדירות קיום יחסי האישות 102,שהרי
טבילה כרוכה בטרחה רבה .התקנה נתבטלה בגלל הפרתה בקביעות על ידי
העם ,אך הרמב"ם המשיך לקיים אותה כלשונה .באיגרתו לר' פנחס הדיין,
הוא מתרעם על שחשדו בו שאינו טובל ,אך אין ברור מן הלשון אם מדובר
ברחיצה או בטבילה ממש:
וזה העני [עני בדעת] שאמר עלי שאיני רוחץ מקרי – שקר הוא אומר!
מעידין עלי שמים וארץ שמעולם לא עשיתי זאת [ביטול הטבילה] אלא
מחולי .והיאך אשנה מנהגי ומנהג אבותי בלא עילה ,בלא שום איסור?
ומניין ידע הוא בפתיותו אם נראיתי [נוסח אחר :ירדתי] לרחוץ אם לא?
ודברי חלומות לא מועילים ולא מורידים .ואין להאריך בדבר זה הקל
בוודאי ,אבל הודעתיך מפני מה כעסתי( .אגרות ,שילת ,עמ' תלח)
אמנם הרמב"ם תולה את טבילתו לפני התפילה במנהג משפחתי ,שהחמירו
בני משפחתו על עצמם לטבול ,ושהוא ממשיך לשמור על המנהג ,אבל ראוי
לשים לב לעובדה שהמנהג נשמר בספרד ,ואילו בבבל היה המנהג לרחוץ רק
בגלל קרי 103,ולא בקביעות .מנהגו של הרמב"ם היה לרחוץ בקביעות אף אם
לא ראה קרי ,ולכן אפשר היה לכאורה לטעון כנגדו שלא רחץ .אבל הרמב"ם
טוען ש"העני" לא יכל לדעת אם הוא טבל או לא .הרמב"ם תולה את המנהג
לטבול בפסוקִ " :מּׁשּום ' ִהּכֹון ִל ְק ַראת ֱאֹל ֶהיָך ִיְׂש ָר ֵאל'" (עמוס ד,יב) ,המובא
בתלמוד בזיקה להכנה הכללית לפני התפילה 104.נמצאנו למדים שהרמב"ם
רואה בטבילה/רחיצה זו משום הכנה נפשית לפני התפילה אף בזמן הזה.
