Page 236 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 236
204׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
בארץ ישראל ,כשטרח לעלות להר הבית ביום ו' במרחשוון (דתתקכ"ו13 ,
באוקטובר )1165בהיותו בן עשרים ושבע שנים ,והוא כותב על ביקורו זה
בשלושה מקומות.
באיגרת אישית ,שלפי עדות מי שהעתיק אותה ,הועתקה מכתב ידו של
הרמב"ם ,הוא מתאר את עלייתו לירושלים "תחת סכנה" ,כנראה סכנת
הדרכים בתקופת השלטון הצלבני:
ּו ְבי ֹום ׁ ְש ִלי ׁ ִשי ַּב ׁ ּ ַש ָּבתַ ,א ְר ָּב ָעה ָי ִמים ְל ֶי ַרח ַמ ְר ֶח ׁ ְש ָוןְ ׁ ,ש ַנת [ארבעת אלפים
ותשע מאות ו] ׁ ֵש ׁש ְו ֶע ְ ׂש ִרים ַל ְ ּי ִצי ָרהָ ,י ָצאנ ּו ֵמ ַע ּכ ֹו ַל ֲעל ֹות ִליר ּו ׁ ָש ַל ִים ַּת ַחת
ַס ָּכ ָנהְ ,ו ִנ ְכ ַנ ְס ִּתי ַל ַּב ִית ַה ָּגד ֹול ְו ַה ָּקד ֹו ׁש ְו ִה ְת ַּפ ַּל ְל ִּתי ּב ֹו ְּבי ֹום ֲח ִמי ׁ ִשיִ ׁ ,ש ׁ ּ ָשה
ָי ִמים ְל ֶי ַרח ַמ ְר ֶח ׁ ְש ָון [ּ ]...ו ׁ ְש ֵני ַה ָּי ִמים ָה ֵא ּל ּוֶ ׁ ,ש ֵהם ׁ ִש ׁ ּ ִשי [ְּ ]...ב ַמ ְר ֶח ׁ ְש ָון,
ָנ ַד ְר ִּתי ׁ ֶש ִ ּי ְהי ּו ִלי ְּכמ ֹו י ֹום ט ֹוב ּו ְת ִפ ָּלה ְו ִ ׂש ְמ ָחה ַּבה' ַו ֲא ִכי ָלה ּו ׁ ְש ִת ָּיהֱ .אלֹ ִהים
ַי ַע ְז ֵר ִני ַעל ַה ּכֹלִ ,וי ַק ֵּים ִלי " ְנ ָד ַרי ַלה' ֲא ׁ ַש ֵּלם"ָ ,א ֵמןּ .ו ְכ ׁ ֵשם ׁ ֶש ָּז ִכי ִתי ְל ִה ְת ַּפ ֵּלל
ָּב ּה ְּב ֻח ְר ָּב ָנ ּהָּ ,כ ְך ֶא ְר ֶאה ֲא ִני ְו ָכל ִי ְ ׂש ָר ֵאל ְּב ֶנ ָח ָמ ָת ּה ְמ ֵה ָרהָ .א ֵמן95.
ראשית ,ניכר שהדברים נכתבו מתוך התרגשות אישית ושמחה גדולה,
והרמב"ם מציין את יום עלייתו להר הבית כיום מיוחד בחייו מדי שנה:
"ְּכמֹו יֹום טֹוב ּו ְת ִפָּלה ְוִׂש ְמ ָחה ַּבה' ַו ֲא ִכי ָלה ּוְׁש ִת ָּיה" .דבריו מעידים על
תחושתו בקרבת אלוהים ועל שאיפתו לראות את הבניין בשעתו הטובה.
נראה שכוונתו באומרו שנכנס " ַלַּב ִית ַהָּגדֹול ְו ַה ָּקדֹוׁש" ,לכניסה למתחם הר
הבית ,אבל לא למקום המקדש עצמו" ,העזרה" ,שהיא כנראה "הרמה" של
ימינו ,שהרי הוא עצמו פוסק שאסור להיכנס מן ה ֵחיל ו ִלפנים אף בזמן הזה96,
ובהלכות המובאות להלן ,הוא אף מדגיש ש" ְי ַהֵּלְך ְּב ַנ ַחת ְּב ָמקֹום ֶׁשֻּמ ָּתר לֹו
ְל ִהָּכ ֵנס ְלָׁשם" .אפשרות אחרת ,פחות סבירה לדעתי ,היא שבאותם ימים,
עדיין לא סבר שיש למקום קדושה קבועה (לעיל עמ' .)196
האיגרת השנייה נשלחה על ידו לר' יפת הדיין 97,ובה הוא מזכיר את עליית
שניהם עם ר' יפת ,אביו של הרמב"ם ,ואחיו ,כמה שנים אחרי המאורע להר
הבית ,ועדיין רגשותיו הומים:
ׁ ֶש ֲא ִני ְוה ּוא ְו ַא ָּבא ָמ ִרי זצ"ל ְו ַא ָּתהַ ,א ְר ַּב ְע ֵּתנ ּו ָה ַל ְכנ ּו ְּב ֵבית ה' ְּב ֶר ֶג ׁש []...
ְו ֶל ְכ ֵּתנ ּו ַי ַחד ַּב ִּמ ְד ָּב ִרים ּו ַב ְ ּי ָער ֹות ַא ֲח ֵרי ה' לֹא ֶא ְנ ׁ ֶשה [=לא אשכח].
דברי הרמב"ם ,שהעלייה הייתה ברגש ,הם ברוח דבריו בהלכות בית הבחירה
(ז,ה)ְ" :ו ָכל ַהִּנ ְכ ָנס ָל ֲע ָז ָרה ְי ַהֵּלְך ְּב ַנ ַחת ְּב ָמקֹום ֶׁשֻּמ ָּתר לֹו ְל ִהָּכ ֵנס ְלָׁשםְ ,ו ִיְר ֶאה
ַע ְצמֹו ֶׁשהּוא עֹו ֵמד ִל ְפ ֵני ָה ָאדֹון ה'ֶׁ ,ש ָא ַמרְ' :ו ָהיּו ֵעי ַני ְו ִלִּבי ָׁשם ָּכל ַה ָּי ִמים'
