Page 234 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 234

‫‪ 202‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫(ספר הקורבנות)‪ ,‬ובטהרת הגוף למקדש (ספר טהרה)‪ .‬והרבע האחרון של‬
‫החיבור עוסק בסדרי המשפט והשלטון‪ .‬הדבר מלמד שענייני המקדש‬
‫עוסקים בחלק הציבורי‪-‬לאומי של התורה‪ ,‬ולאו דווקא בצורכי הפרט‪ 92.‬ועל‬
‫מטרת בית המקדש‪ ,‬הרמב"ם אומר בספר המצוות (עשה כ)‪" :‬שנצטווינו לעשות‬

                         ‫בית עבודה [‪ ]...‬ובו תהיה החגיגה וההתקבצות"‪.‬‬
‫לאור דעתו של הרמב"ם בדבר מרכזיותו הלאומית של המקדש‪ ,‬הרב‬
‫רבינוביץ מציג הבחנה חשובה‪" :‬בשביל היחיד עבודת המקדש היא משנית‬
‫בהחלט"‪ 93.‬אמנם העולם התפתח בעבור היחיד‪ ,‬אבל הציבור כיחידה אורגנית‬
‫עדיין זקוק למרכז‪ ,‬למקום חווייתי המעורר רגשי רוממות וכבוד‪ .‬והנה דווקא‬

 ‫הצורך הקהילתי פותח במצוות התורה‪ ,‬בעוד הצורך של היחיד מצטמצם‪:‬‬

       ‫כיוון שסוג עבודה זה‪ ,‬כלומר הקרבנות‪ ,‬היה על דרך הכוונה השנייה‬
       ‫[=אמצעי]‪ ,‬והתחינה והתפילה וכיוצא בהם ממעשי העבודות קרובות‬
       ‫אל הכוונה הראשונה [=מטרה] והכרחיות כדי להשיגה‪ ,‬נעשתה בין שני‬
       ‫הסוגים הבחנה גדולה‪ .‬כך שסוג עבודה זה‪ ,‬כלומר הקרבת הקרבנות‪,‬‬
       ‫אף על פי שהוא לשמו יתעלה – לא הוטל עלינו כפי שהיה בראשונה‪,‬‬
       ‫כלומר שיוקרב בכל מקום ובכל זמן‪ ,‬ולא להקים מקדש היכן שיזדמן‪,‬‬
       ‫ולא יהיה המקריב מי שיזדמן‪ֶ ,‬ה ָח ֵפץ ְי ַמ ֵּלא ָיד ֹו (ראו מלכים־א יג‪,‬לג)‪ .‬אלא‬
       ‫כל זה נאסר עלינו‪ ,‬ונקבע בבית אחד‪ֶ " :‬אל ַה ָּמק ֹום ֲא ׁ ֶשר ִי ְב ַחר ה'"‬
       ‫(דברים יב‪,‬כו)‪ ,‬ואין להקריב במקום אחר‪ִ [" :‬ה ׁ ּ ָש ֶמר ְל ָך] ֶּפן ַּת ֲע ֶלה ֹעלֹ ֶתי ָך‬
       ‫ְּב ָכל ָמק ֹום ֲא ׁ ֶשר ִּת ְר ֶאה" (שם‪,‬יג)‪ ,‬ולא יהיה כהן אלא זרע מיוחד‪ .‬כל זאת‬
       ‫כדי למעט מין זה של עבודות‪ ,‬ושלא יהיה ממנו אלא מה שלא גזרה‬
       ‫חכמתו לנוטשו לגמרי‪ .‬ואילו התחינה והתפילה הן בכל מקום ובכל מי‬
       ‫שיזדמן‪ ,‬וכיוצא בזה הציצית והמזוזה והתפלין ושאר העבודות הדומות‬

                                                                      ‫להן‪( .‬מו"נ ג‪,‬לב‪)12‬‬

  ‫מהלך זה מסביר את הטעם השלישי לדיני הטהרה‪ ,‬כמו שהרמב"ם אומר‪:‬‬

       ‫השלישית‪ :‬התחשבות בדבר המפורסם והרגיל‪ ,‬לאור הטורח המייגע‬
           ‫שהיה אצל הצאבים בעניין הטומאה‪ ,‬כפי שתשמע כעת‪( .‬מו"נ ג‪,‬מז‪)7‬‬

‫הטהרה‪ ,‬בדיוק כמו הקורבנות‪ ,‬אינה עקירה של מעשי עבודה זרה‪ ,‬שנועדה‬
‫למחות כל עקבות שלה‪ ,‬בין בניתוץ פסליה או הריגתם של עובדיה או עשיית‬
‫מעשים הפוכים ממנהגיה (מו"נ ג‪ ,‬פרקים ל‪,‬לז)‪ ,‬ולא השלמה‪ ,‬כלומר הפניית כוחות‬
‫הנפש לאפיק אחר‪ ,‬תוך השארת הפולחן‪ ,‬ורק שינוי היעד‪ ,‬בהפניית הכוח מן‬
   229   230   231   232   233   234   235   236   237   238   239