Page 232 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 232

‫‪ 200‬׀ טהרה תודעה וחברה‪ :‬תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם‬

‫יתעלה על פני זולתו"‪ .‬זו מטרתן של המצוות‪ :‬לאמן את כוחות הנפש לאותם‬
                             ‫רעיונות‪ ,‬להכשיר את הנפש לאותם רעיונות‪.‬‬

‫הקורבנות מעניקים מענה לתבניות נפש קדומות‪ ,‬גם בלא זיקה לאלילות‪,‬‬
‫והן עבודה זרה לאלילות והן עבודת ה' לאל מבטאות את הצרכים הנפשיים‬

                               ‫הללו‪ ,‬כמו הקורבנות לפני יציאת מצרים‪:‬‬

       ‫ַה ִּמ ְז ֵּב ַח – ְמק ֹומ ֹו ְמ ֻכ ָּון ְּבי ֹו ֵתר‪ְ ,‬ו ֵאין ְמ ׁ ַש ִּנין א ֹות ֹו ִמ ְּמק ֹומ ֹו ְלע ֹו ָלם [‪]...‬‬
       ‫ּו ָמ ֹס ֶרת ְּב ַיד ַה ּכֹל ׁ ֶש ַה ָּמק ֹום ׁ ֶש ָּב ָנה ּב ֹו ָ ּד ִוד ּו ׁ ְשלֹ ֹמה ַה ִּמ ְז ֵּב ַח ְּב ֹג ֶרן ֲא ַר ְו ָנה‬
       ‫– ה ּוא ַה ָּמק ֹום ׁ ֶש ָּב ָנה ּב ֹו ַא ְב ָר ָהם ַה ִּמ ְז ֵּב ַח ְו ָע ַקד ָע ָליו ִי ְצ ָחק‪ְ ,‬וה ּוא ַה ָּמק ֹום‬
       ‫ׁ ֶש ָּב ָנה ּב ֹו נֹ ַח ְּכ ׁ ֶש ָּי ָצא ִמן ַה ֵּת ָבה‪ְ ,‬וה ּוא ַה ִּמ ְז ֵּב ַח ׁ ֶש ָע ָליו ִה ְק ִריב ַק ִין ָו ֶה ֶבל‪,‬‬
       ‫ּוב ֹו ִה ְק ִריב ָא ָדם ָה ִרא ׁש ֹון ְּכ ׁ ֶש ִּנ ְב ָרא ָק ְר ָּבן‪ּ ,‬ו ִמ ׁ ּ ָשם ִנ ְב ָרא‪ָ .‬א ְמר ּו ֲח ָכ ִמים‪:‬‬

                                  ‫ָא ָדם – ִמ ְּמק ֹום ַּכ ָּפ ָרת ֹו ִנ ְב ָרא‪( .‬בית הבחירה ב‪,‬א‪-‬ב)‬

‫הרמב"ן‪ ,‬בקושיותיו על שיטת הרמב"ם‪ 87,‬מעיר על העובדה שהקרבנות‬
‫קדמו לעבודה זרה‪ ,‬מבלי להיווכח שגם הרמב"ם מסכים לה‪ ,‬תוך שהוא‬
‫מתייחס רק לדבריו במורה הנבוכים‪ ,‬ומתעלם מדבריו במשנה תורה‪ .‬נקדיש‬
‫שימת לב מיוחדת לשני המשפטים האחרונים‪ :‬הרמב"ם אומר על אדם‬
‫הראשון כשהיה בגן עדן‪ ,‬שנברא מעפר ממקום המזבח ("ּו ִמׁ ָּשם ִנ ְבָרא")‬
‫וחותם‪ָ " :‬א ְמרּו ֲח ָכ ִמים‪ָ :‬א ָדם – ִמְּמקֹום ַּכָּפָרתֹו ִנ ְבָרא"‪ .‬ודוק‪" :‬אדם"‪ ,‬לא‬
‫"אדם הראשון"‪ ,‬כך במתכוון‪ 88.‬לדעת הרמב"ם במורה הנבוכים‪" ,‬אדם" זה‬
‫הוא משל לכל אדם בכל עת ובכל מקום‪ 89.‬הרמב"ם עובר בסוף דבריו מאדם‬
‫הראשון אל האדם הכללי‪ ,‬אל נפש האדם‪ .‬נוכח האשמה האישית‪ ,‬האדם‬
‫זקוק לכפרה בחייו‪ ,‬והקורבנות מספקים צורך זה‪ .‬ומעניין הקורבנות ניתן‬
‫להסיק לעניין הטהרה‪ .‬בחתימת הדיון בטעמי המצוות‪ ,‬הרמב"ם מדגיש את‬
‫המאבק בתפיסות שיסודן בעבודה הזרה‪ ,‬ובמורה הנבוכים (ג‪,‬לב)‪ ,‬הרמב"ם‬
‫מדגיש את המאבק במעשיהם של עובדי האלילים‪ 90.‬לדעתי‪ ,‬הדברים בשני‬
‫המקורות זהים‪ ,‬והמעבר מתפיסות למעשים שזור בכל ספריו של הרמב"ם‬

                               ‫בהדגשות הראויות לכל מקור לפי הקשרו‪.‬‬
‫הדברים בדבר נחיצותן של המצוות כמלחמה נצחית בעבודה הזרה באים‬

                                                ‫במפורש במשנה תורה‪:‬‬

       ‫ִמ ְצ ַות ֲעב ֹו ָדה ָז ָרה – ְּכ ֶנ ֶגד ָּכל ַה ִּמ ְצו ֹות ֻּכ ָּלן ִהיא‪ֶ ׁ ,‬ש ֶּנ ֱא ַמר‪ְ " :‬ו ִכי ִת ׁ ְש ּג ּו ְולֹא‬
       ‫ַת ֲע ׂש ּו ֵאת ָּכל ַה ִּמ ְצו ֹות [ ָה ֵא ֶּלה ֲא ׁ ֶשר ִ ּד ֶּבר ה' ֶאל ֹמ ׁ ֶשה‪ֵ .‬את ָּכל ֲא ׁ ֶשר ִצ ָּוה‬
       ‫ה' ֲא ֵלי ֶכם ְּב ַיד ֹמ ׁ ֶשה ִמן ַה ּי ֹום ֲא ׁ ֶשר ִצ ָּוה ה' ָו ָה ְל ָאה ְל ֹד ֹר ֵתי ֶכם]" (במדבר‬
       ‫טו‪,‬כב)‪ּ ,‬ו ִמ ִּפי ַה ׁ ּ ְשמ ּו ָעה ָל ְמד ּו ׁ ֶש ַּב ֲעב ֹו ָדה ָז ָרה ַה ָּכת ּוב ְמ ַד ֵּבר‪ָ .‬הא ָל ַמ ְד ָּת‬
   227   228   229   230   231   232   233   234   235   236   237