Page 227 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 227

‫ קרפפ ‪ :‬זמןב ןתופקתו תווצמה יטרפ תובחשי ׀ ‪195‬‬

‫וחומר למצוות שהסמכות הדתית העניקה להם מעמד של קודש שאסור‬
‫לזלזל בהן‪ .‬הנשקה מוסיף עוד רובד‪ :‬עבור מי שלומד בספר מורה הנבוכים‪,‬‬
‫המצוות נראות חסרות חיים‪ ,‬דוממות כ"עצים ואבנים"‪" ,‬שהרי בהווה אין‬
‫לכולן טעם חי או תכלית פועלת"‪ .‬ואם עצים מתים ואבנים מתות זוכים ליחס‬
‫של כבוד וזהירות‪ ,‬על אחת כמה וכמה "עצים ואבנים של מצוות"‪ .‬הנשקה‬
‫מדגיש כי לדעת הרמב"ם‪ ,‬קיומן של המצוות בהידור ובשמחה‪ ,‬כגון נטילת‬
‫לולב‪ ,‬אינו בגלל ערכן הפנימי כשהן לעצמן‪ ,‬אלא מכוח היותן בגדר חוקי ה'‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬מחקרו המעמיק של הנשקה מעמיד יסוד מבוסס ונכון בדעתו של‬
‫הרמב"ם בדבר עיקר הכוונה בעבודת ה' במשנת הרמב"ם‪ :‬קיום הנוכחות‬
‫התודעתית של האדם את ה'‪ ,‬המתנתקת מן החומר‪ ,‬השמחה והדבקות בחפצי‬
‫מצווה כשלעצמם‪ .‬עם זאת‪ ,‬אין לדיוק הבא לבטא מימרה רמוזה‪ ,‬שלדעת‬
‫הרמב"ם‪" ,‬עצים ואבנים" הן סמל למצוות מתות‪ ,‬על מה לסמוך‪ ,‬לפחות מן‬
‫הבחינה ההלכתית‪ .‬הביטוי "עצים ואבנים" בדוגמה שהרמב"ם מביא מותאם‬
‫למשמעות כל הרעיון בהלכה זו‪ :‬אין המצוות ריאליסטיות אלא נומינליסטיות‪,‬‬
‫וניתן להקדיש עצים ואבנים לשיפוץ המקדש או להקרבה במזבח‪ .‬לשיפוץ‬
‫המקדש‪ ,‬הן עצמן ישמשו לשיפוץ; ואילו עצים המוקדשים להקרבה למזבח‪,‬‬
‫הם ייפדו(יימכרו) והתמורה הכספית תשמש לקניית קורבן‪ 67.‬וכך לעניין‬
‫"אבן או קורה [‪ ]...‬עפר או אפר" שהוקדשו‪ .‬בין כך ובין כך‪ ,‬המאפיין של‬
‫הביטוי במקומות אחרים‪ ,‬ונראה שגם כאן‪ ,‬הוא השימוש העקיף בערכם‪,‬‬
‫ולא בהיותם דוממים‪ 68.‬במקום אחר‪ ,‬המאפיין הוא היותם ניידים‪ 69‬או היותם‬
‫נפוצים ומשמשים כדוגמה מצויה של הקדשה‪ 70‬שאינה בעלת ערך רב יחסית‬
‫לתוקף הקדושה המוחלת עליה‪ 71.‬השימוש בביטוי "עצים ואבנים" אין לו‬
‫דבר וחצי דבר עם משמעות של אי‪-‬רלוונטיות‪ ,‬ומן השימוש בו אין להסיק‬

                      ‫בעניין מעמדן של המצוות כשרידים ארכיאולוגיים‪.‬‬
‫לדעת הרמב"ם‪ ,‬המקור שעולה ממנו בבירור שמצוות המקדש אינה בגדר‬
‫אות מתה הוא דווקא קדושתם של מרחב הר הבית וירושלים גם בזמן הזה‪,‬‬
‫בזמן חורבנו‪ ,‬בהיותו באמת "עצים ואבנים עפר ואפר"‪ ,‬אף על פי שיש מי‬
‫שסובר שחורבנו של המקדש מבטל ממנו את קדושתו‪ ,‬כמו למשל הראב"ד על‬
‫אתר‪ .‬כלומר הפוטנציאל קיים‪ ,‬והוא רלוונטי גם בזמן הזה‪ ,‬ולכן מותר להקריב‬
‫קורבנות על פי הכלל "טומאה דחויה בציבור"‪ 72,‬אף על פי שהבניין אינו קיים‪73,‬‬

     ‫עד כדי כך שהרמב"ם רואה צורך להסביר את דעתו האישית‪ .‬וזה לשונו‪:‬‬

       ‫ְל ִפי ָכ ְך ַמ ְק ִרי ִבין ַה ָּק ְר ָּבנ ֹות ֻּכ ָּלן ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶש ֵאין ׁ ָשם ַּב ִית ָּבנ ּוי [כמו בימינו!]‪,‬‬

       ‫ְוא ֹו ְכ ִלים ָק ְד ׁ ֵשי ָק ָד ׁ ִשים ְּב ָכל ָה ֲע ָז ָרה ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶש ִהיא ֲח ֵר ָבה ְו ֵאי ָנ ּה ֻמ ֶּק ֶפת‬
   222   223   224   225   226   227   228   229   230   231   232