Page 228 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 228
196׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
ִּב ְמ ִח ָּצהְ ,וא ֹו ְכ ִלין ָק ָד ׁ ִשים ַק ִּלים ּו ַמ ֲע ֵ ׂשר ׁ ֵש ִני ְּב ָכל ְיר ּו ׁ ָש ַל ִים ַאף ַעל ִּפי
ׁ ֶש ֵאין ׁ ָשם ח ֹו ָמהֶ ׁ ,ש ְּק ֻד ׁ ּ ָשה ִרא ׁש ֹו ָנה ִק ְ ּד ׁ ָשה ִל ׁ ְש ָע ָת ּה ְו ִק ְ ּד ׁ ָשה ֶל ָע ִתיד ָלב ֹוא.
ְו ָל ָּמה ֲא ִני א ֹו ֵמר ַּב ִּמ ְק ָ ּד ׁש ִויר ּו ׁ ָש ַל ִים ׁ ֶש ְּק ֻד ׁ ּ ָשה ִרא ׁש ֹו ָנה ִק ְ ּד ׁ ַש ָּתן ֶל ָע ִתיד
ָלב ֹוא [ֶ ׁ ?]...ש ְּק ֻד ׁ ּ ַשת ַה ִּמ ְק ָ ּד ׁש ִויר ּו ׁ ָש ַל ִים ִמ ְּפ ֵני ַה ׁ ּ ְש ִכי ָנהּ ,ו ׁ ְש ִכי ָנה ֵאי ָנ ּה
ְּב ֵט ָלה; ַו ֲה ֵרי ה ּוא א ֹו ֵמרַ " :ו ֲה ׁ ִש ּמ ֹו ִתי ֶאת ִמ ְק ְ ּד ׁ ֵשי ֶכם" (ויקרא כו,לא)ְ ,ו ָא ְמר ּו
ֲח ָכ ִמיםַ :אף ַעל ִּפי ׁ ֶש ׁ ּש ֹו ְמ ִמין – ִּב ְק ֻד ׁ ּ ָש ָתן ֵהם ע ֹו ְמ ִדין( .בית הבחירה ו,טו-טז)
דעתו האישית באה לידי ביטוי גם בעלייתו להר הבית ,כמו שאראה בהמשך
הפרק.
אפשרות לשינוי זמני במצוות
ההטעמה ההיסטורית שהרמב"ם מביא בעניין המצוות אינה מוכיחה שהן
בגדר מצוות מתות .ואולם ניתן להראות שייתכן שמבחינה מסוימת המצוות
ייחשבו מתות ,מפני שהרקע תרבותי לא גורם שמן הרעיון האלילי ייווצר
מעשה אלילי ,ואז אפשר בהסתייגות גדולה להפעיל בהם שינויים מסוימים
כדי לשמור על מטרתם .דרך משל :שלא נהיה כמי שלובשים שריון אבירים
של ימי הביניים בזירת הלוחמה החדשה של ימינו .הרמב"ם מחדד את
הדברים מנקודת מבט אחרת במורה הנבוכים:
בכלל זה ,מה שקשור לזקן ממרא .או ַמר שכיוון שה' יתעלה ידע
שדיני התורה הזאת נצרכים לתוספת בחלקם או לגירעון מחלקם
בכל זמן וזמן 74,בהתאם לשוני במקומות ובמקרים ובנסיבות המצבים
(החברתיים) – אסר להוסיף ולגרוע ואמר" :לֹא ֹת ֵסף ָע ָליו ְולֹא ִת ְג ַרע
ִמ ֶּמ ּנ ּו" (דברים יג,א) .כי זה מוביל א) לקלקול חוקי התורה ב) ולכך שיאמינו
שאין היא מאת ה'.
ועם זאת התיר לחכמי כל דור ,כלומר בית דין הגדול ,לעשות סייגים
כדי לייצב את דיני התורה האלה 75בדברים שיחדשו בדרך של סתימת
פרצות 76,ולהנציח את הסייגים האלה ,כמו שאמרו" :ועשו סייג לתורה"
(משנה אבות א,א) .וכן הותר להם גם לבטל חלק ממעשי התורה ,או להתיר
חלק מאיסוריה ,בנסיבות מסוימות ובהתאם למקרה מסוים ומבלי
שהדבר יונצח ,כמו שביארנו בהקדמת פירוש המשנה על הוראת שעה77.
בהנהגה הזאת תתמיד התורה להיות אחת ,ויתנהגו בכל זמן ובכל
מקרה בהתאם לו .אילו היה עיון חלקי זה מסור לכל אחד מן החכמים
– היו האנשים אובדים בריבוי המחלוקות והתפצלות השיטות .על כן
אסר יתעלה על שאר החכמים פרט לבית דין הגדול בלבד להתעסק
