Page 225 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 225
קרפפ :זמןב ןתופקתו תווצמה יטרפ תובחשי ׀ 193
שאינם מיוסדים על תפיסה תיאולוגית .הביטוי המעשי של התפיסות הוא
יחסי ,פושט צורה ולובש צורה ,אבל המניע הנפשי שביסודן הוא נצחי ,ובו
התפיסה התורנית נלחמת ,אף על פי שגם ביטויי המאבק שלה הם מעשיים.
רק המעשים שביסודם תפיסת חיים שגויה אסורים ,והם בכלל "הדעות
האסורות" .והרמב"ם מנסח דעה זו בהלכות עבודה זרה:
ֵאין ה ֹו ְל ִכין ְּב ֻח ּק ֹות ַה ּג ֹו ִיים ְולֹא ִמ ַ ּד ִּמין ָל ֶהם ,לֹא ְּב ַמ ְל ּב ּו ׁש ְולֹא ְּב ֵ ׂש ָער
ְו ַכ ּי ֹו ֵצא ָּב ֶהןֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמרְ " :ולֹא ֵת ְלכ ּו ְּב ֻח ּ ֹקת ַה ּג ֹוי" (ויקרא כ,כג)ְ ,ו ֶנ ֱא ַמר:
" ּו ְב ֻח ּ ֹק ֵתי ֶהם לֹא ֵת ֵלכ ּו" (שם יח,ג)ְ ,ו ֶנ ֱא ַמרִ " :ה ׁ ּ ָש ֶמר ְל ָך ֶּפן ִּת ָּנ ֵק ׁש ַא ֲח ֵרי ֶהם"
(דברים יב,ל) – ַה ּכֹל ְּב ִע ְנ ָין ֶא ָחד ה ּוא ַמ ְז ִהירֶ ׁ :ש ּלֹא ִי ַ ּד ֶּמה ָל ֶהםֶ ,א ָּלא ִי ְה ֶיה
ַה ִ ּי ְ ׂש ְר ֵא ִלי ֻמ ְב ָ ּדל ֵמ ֶהם ְו ָיד ּו ַע ְּב ַמ ְל ּב ּו ׁש ֹו ּו ִב ׁ ְש ָאר ַמ ֲע ָ ׂשיוְּ ,כמ ֹו ׁ ֶשה ּוא ֻמ ְב ָ ּדל
ֵמ ֶהם ְ ּב ַמ ָ ּדע ֹו ּו ְב ֵדע ֹו ָתיוְ .ו ֵכן ה ּוא א ֹו ֵמרָ " :ו ַא ְב ִ ּדל ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים" (ויקרא
כ,כו)( .עבודה זרה יא,א)
ְּב ַמ ָּדעֹו – כלומר בידיעות היסודיות ,ידיעת ה' וייחודו ואהבתו .זהו שם כללי
להשקפות ועקרונות האמונה היהודיתּ .ו ְב ֵדעֹו ָתיו – התנהגותו ,התנהגות של
אופי ,הנובעת מתפיסת עולם63.
זו תפיסתו של הרמב"ם .כדי שיהיו האיסורים רלוונטיים ,על האדם
להתחקות אחר הרעיונות המנביעים מעשים .עד כה ,הצגנו את הקוטביות
המובנית שבדברי הרמב"ם בין טעמים היסטוריים למצוות לבין נצחיותן
של אותן מצוות .מתוך תפיסת הנצח של הרמב"ם ,למדנו שתיים שהן אחת:
היהודי חייב להתבדל מסביבתו ,להתגדל ולהכיר את ה' בדעותיו; המצוות
מביאות למימוש המטרה הזאת ומביאות את היהודי לדעות הנכונות .ננסח
זאת בלשון אחרת :המעשה המוחשי ,לא חשיבה ברעיונות מופשטים ,הוא
המעצב את חייו של האדם .ובלשון הרמב"ם" :שהדעות אינן מתקיימות
אם אין יחד איתן מעשים המבססים אותן ומפרסמים אותן ומנציחים אותן
בהמון העם" (מו"נ ב,לא .)1כל המצוות מתייחסות למעשה החיים ,לרכוש,
לבניין ,לאוכל ,לתשמיש ,ולא רק לרוח ולרעיון .המעשה המוחשי הוא צורך
אנושי ,וכן הוא גם המאמץ האנושי לקרבת ה' .צורך זה חל כמעט בכל
אדם ,ורק אחדים יוצאי דופן ,ואולי יחידים בעולם כולו ,יכולים להיחלץ מן
הצורך הזה .כל שאר בני האדם אינם יכולים להתקשר אל ה' מתוך הפשטה
מוחלטת ,מפני ש"דבר מעין זה באותו זמן הוא כאילו היה בא נביא בזמננו
וקורא לעבוד את ה' ואומר' :ה' ציווה אתכם שלא תתפללו אליו ולא תצומו
ולא תשוועו אליו בעת צרה ,ולא תהיה עבודתכם אלא מחשבה בלי מעשה
כלל'" (מו"נ ג,לב.)4
