Page 220 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 220
188׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
מקום ובכל זמן ובכל אדם .לא זו אף זו .הנביאים זועקים על שבני ישראל
מחליפים את קרבת ה' בעבודת הקורבנות ונאחזים בה כאילו היא המטרה.
לשון אחר :הנסיבות ההיסטוריות של מרחב עמוס בהקרבת קורבנות לעבודה
זרה הביאו את התורה לנקוט תחבולה :להתיר להקריב קורבנות ,אבל לשנות
את ייעודם ,מעבודה זרה לעבודת ה' .הקורבנות הם אמצעי תלוי היסטוריה,
ולא מטרה בפני עצמה .מצד שני ,לפרטי מצוות הקורבנות ,הרמב"ם מקדיש
עוד פרק (ג,מו) .העולה מכלל הטעמים הבאים שם ,בכל פרטי הקורבנות יש
טעמים המתאימים לנפש האדם ,ולאו דווקא נגד עבודה זרה.
רבים מספור ביקרו את דברי הרמב"ם ,בדרך כלל בלשון חריפה ביותר43,
וניכרות בדבריהם שתי מבוכות עיקריות:
המבוכה הראשונה היא כי מן המקרא לא נראה שהקורבנות מכוונים רק
נגד עבודה זרה ,שהרי גם קין והבל הקריבו קורבנות ,לפני שבאה לעולם
העבודה הזרה.
המבוכה השנייה כללית יותר .אם טעם המצווה היסטורי ,והקרבת הקורבנות
היא רק שלב בהתפתחות האנושות ,נמצא שבימינו ,שהיצר להקריב קורבנות
לעבודה זרה כבר אינו קיים ,אין צורך בהם ,ואפשר לעבוד את ה' בתפילה
בלבד .דעת הרמב"ם גרמה לרבים להאמין שאינו סובר שעבודת הקורבנות
עתידה להתחדש .וכפי שאראה להלן ,הרמב"ם רואה במסקנה זו כפירה ביסודות
התורה ,אבל מכל מקום יש לכאורה פער בין הטעם לבין המסקנה ההלכתית.
שאלה גדולה זו עוברת כחוט השני בתפיסת הרמב"ם בטעמי המצוות.
נצחיותה של תורת משה
קשה לומר שהרמב"ם סבור שלעתיד לבוא לא יהא מקום לקורבנות ,שהרי
דעתו בדבר שלימותה של התורה היא אבן יסוד בתפיסתו 44,ולפיה התורה לא
תשתנה "לעולם ולעולמי עולמים":
ָ ּד ָבר ָּבר ּור ּו ְמ ֹפ ָר ׁש ַּב ּת ֹו ָרה ׁ ֶש ִהיא ִמ ְצ ָוה ע ֹו ֶמ ֶדת ְלע ֹו ָלם ּו ְלע ֹו ְל ֵמי ע ֹו ָל ִמים:
ֵאין ָל ּה לֹא ׁ ִש ּנ ּוי ְולֹא ֵּג ָרע ֹון ְולֹא ּת ֹו ֶס ֶפתֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמרֵ " :את ָּכל ַה ָ ּד ָבר ֲא ׁ ֶשר
ָא ֹנ ִכי ְמ ַצ ֶּוה ֶא ְת ֶכםֹ ,את ֹו ִת ׁ ְש ְמר ּו ַל ֲע ׂש ֹות ,לֹא ֹת ֵסף ָע ָליו ְולֹא ִת ְג ַרע ִמ ֶּמ ּנ ּו"
(דברים יג,א)ְ ,ו ֶנ ֱא ַמרְ " :ו ַה ִּנ ְגלֹת ָלנ ּו ּו ְל ָב ֵנינ ּו ַעד ע ֹו ָלם ַל ֲע ׂש ֹות ֶאת ָּכל ִ ּד ְב ֵרי
ַה ּת ֹו ָרה ַה ֹּזאת" (שם כט,כח) – ָהא ָל ַמ ְד ָּת ׁ ֶש ָּכל ִ ּד ְב ֵרי ּת ֹו ָרה ְמ ֻצ ִ ּוין ָאנ ּו ַל ֲע ׂש ֹו ָתן
ַעד ע ֹו ָלםְ .ו ֵכן ה ּוא א ֹו ֵמרֻ " :ח ַּקת ע ֹו ָלם ְל ֹד ֹר ֵתי ֶכם" (ויקרא ג,יז ועוד)ְ ,ו ֶנ ֱא ַמר:
"לֹא ַב ׁ ּ ָש ַמ ִים ִהיא" (דברים ל,יב) – ָהא ָל ַמ ְד ָּת ׁ ֶש ֵאין ָנ ִביא ַר ׁ ּ ַשאי ְל ַח ֵ ּד ׁש ָ ּד ָבר
ֵמ ַע ָּתה( .יסודי התורה ט,א)45
