Page 216 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 216
184׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
אבל מצאתי מימרה של החכמים ז"ל בבראשית רבה שנראה ממנה
במבט ראשון שלחלק מן המצוות אין טעם מלבד הציווי כשלעצמו ,ואין
בכך כוונה לתכלית אחרת ולא לתועלת ממשית; והיא דבריהם שם:
"וכי מה אכפת לו להקב"ה מי שהוא שוחט מן הצואר ומי שהוא שוחט
מן העורף? ֱהוי אומר :לא ִנתנו המצוות אלא לצרוף בהן את הבריות,
שנאמרִ ' :א ְמ ַרת ה' ְצר ּו ָפה' (תהלים יח,לא)" .אף על פי שהדברים האלה
חריגים מאוד ,ואין דומה להם בדבריהם ,הרי נתתי להם פרשנות ,שעוד
תשמע ,כדי שלא יצאו מכלל דרכי דבריהם ,ולא ניטוש את העיקרון
המוסכם ,שכל המצוות נועדו לתכלית מועילה במציאותִּ " ,כי לֹא ָד ָבר
ֵרק ה ּוא" (דברים לב,מז) .ונאמר" :לֹא ָא ַמ ְר ִּתי ְל ֶז ַרע ַי ֲע ֹקב ּ ֹתה ּו ַב ְּק ׁש ּו ִני ֲא ִני ה'
ּ ֹד ֵבר ֶצ ֶדק ַמ ִּגיד ֵמי ׁ ָש ִרים" (ישעיהו מה,יט).
תחילה הרמב"ם מציג את המפנה המופיע ב"מבט ראשון" 36.זהו השלב
ההתחלתי ,המזכיר את ה"הרהורים הראשוניים" 37של המקשה ממורה
הנבוכים א,ב .זהו שלב פתיחה בלבד .הרמב"ם מציין את הדברים כ"מוזרים"
או "מופלאים" 38,ומזכיר את קושייתו של המקשה שם ,שהיא "מופלאה"39.
הרמב"ם מציג "עיקרון מוסכם" ,שלא ייתכן שדברי התורה ריקים או תוהו,
ואומר:
מה שראוי שיאמין בעניין הזה כל מי ששכלו שלם הוא מה שאתאר:
למצוה בכללותה יש בהכרח טעם ,ונצטווינו בה לשם תועלת מסוימת.
ואילו פרטיה – עליהם ֶנאמר שהם לציווי גרידא.
כך למשל :הריגת בעל החיים לצורך התזונה הטובה היא בעלת
תועלת ברורה ,כמו שנבאר (ג,מח ;)6אך היותה בשחיטה ולא בנחירה
[=דקירה] ,ובחיתוך הוושט והקנה במקום מיוחד – אלה וכיוצא בהם
לצרוף בהן את הבריות .וכך יתברר לך מהדוגמה שנתנו" ,שוחט
מן הצואר לשוחט מן העורף" .הזכרתי לך את הדוגמה הזאת רק
משום שלשונם ז"ל הייתה "שוחט מן הצואר לשוחט מן העורף".
אבל לאמיתו של דבר ,מאחר שההכרח הביא לאכילת בעלי חיים,
כ ּוון למיתה הקלה ביותר ,ובביצוע קל .כי עריפה אינה אפשרית אלא
בחרב וכיוצא בה ,ושחיטה אפשרית בכל דבר .וכדי שהמוות יהיה קל
הותנה שהסכין תהיה חדה.
הרמב"ם מציג כאן את התשובה המבחינה בין הציווי לבין פרטיו ,ומדגים
את הדבר בשחיטה .יש בשחיטה פרטים שמטרתם רק לצרוף את הבריות,
