Page 215 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 215

‫ קרפפ ‪ :‬זמןב ןתופקתו תווצמה יטרפ תובחשי ׀ ‪183‬‬

‫כך גם אם נתכוון לעשות דבר מה בסדר מסוים‪ ,‬ונעשו בסדר אחר‪ ,‬הוא פטור‪,‬‬
‫מפני שלא נעשית מחשבתו‪ .‬אבל אם מדובר בדבר שהוא בגדר שרירות‬

                                                    ‫בעלמא‪ ,‬הוא חייב‪:‬‬

       ‫ָהי ּו ְל ָפ ָניו ׁ ְש ֵני ֵנר ֹות ּד ֹו ְלק ֹות א ֹו ָּכב ֹות‪ְ ,‬ו ִנ ְת ַּכ ֵּון ְל ַכ ּב ֹות ז ֹו ְו ִכ ָּבה ֶאת ז ֹו‪ ,‬א ֹו‬
       ‫ְל ַה ְד ִליק ז ֹו ְו ִה ְד ִליק ֶאת ז ֹו – ַח ָּיב‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי ָע ָ ׂשה ִמין ַה ְּמ ָלא ָכה ׁ ֶש ָח ׁ ַשב‬
       ‫ַל ֲע ׂש ֹו ָת ּה‪ָ .‬הא ְל ָמה ֶזה ּד ֹו ֶמה? ְל ִמי ׁ ֶש ִּנ ְת ַּכ ֵּון ְל ַל ֵּקט ְּת ֵא ָנה ז ֹו ְו ִל ֵּקט ְּת ֵא ָנה‬
       ‫ַא ֶח ֶרת א ֹו ְל ִמי ׁ ֶש ִּנ ְת ַּכ ֵּון ַל ֲה ֹרג ֶאת ֶזה ְו ָה ַרג ֶאת ֶזה‪ֶ ׁ ,‬שה ּוא ַח ָּיב‪ֶ ׁ ,‬ש ֲה ֵרי‬

                                                  ‫ַנ ֲע ֵ ׂשית ְמ ָלא ָכה ׁ ֶש ָח ׁ ַשב ַל ֲע ׂש ֹו ָת ּה‪.‬‬

‫כלומר אם מדובר בשני נרות זהים במצב זהה‪ ,‬וחשב להדליק אחד מהם‪,‬‬
‫והדליק קודם את השני‪ ,‬ממילא נעשית מחשבתו‪ ,‬שהרי נתכוון להדליק נר אחד‬
‫ואחריו עוד אחד‪ ,‬והרי זה בגדר שעדיין מחשבתו עמו‪" :‬הא למה זה דומה?‬
‫לאדם צמא שהגישו לפניו שתי כוסות מים אחידים וחשב להושיט ידו לימני‬

   ‫ולקח את השמאלי‪ .‬כלום אפשר לשאול אותו‪ :‬למה לקחת זה ולא זה?"‪32.‬‬
‫נמצא שבחקירת טעמי המצוות‪ ,‬יש נקודה שהאדם צריך לעצור בה‪ ,‬מפני‬
‫שמבחינתו‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬המצווה בעיניו שרירותית‪ ,‬עצירה במקום ספק במהלך‬
‫חקירה עדינה‪ ,‬שלא להתקדם מתוך להט שאין האדם מסוגל להכיל אותו‪.‬‬
‫וכן היא הדרכתה של התורה‪ ,‬שלא יאבד האדם את יכולותיו‪ .‬הרמב"ם מזכיר‬
‫בהקשר זה את הפסוק‪ְּ " :‬ד ַבׁש ָמ ָצא ָת ֱאכֹל ַּד ֶּיָּך‪ֶּ ,‬פן ִּתְׂשָּב ֶעּנּו ַו ֲה ֵקאתֹו"‪33.‬‬
‫כלומר אתה הלומד‪ ,‬אם אינך מוצא טעם למצווה לפי שכלך‪ ,‬אמור שהיא‬
‫בגדר "חוק"‪ ,‬וכך יתקיים יחסך הנכבד אל המצווה‪ ,‬שאם לא כן‪ ,‬אתה עלול‬
‫לתת טעמים משונים למצוות‪ ,‬אנטי‪-‬ריאליסטיים‪ ,‬העלולים לפגוע בהבנתך‬
‫את המצוות‪ .‬ואפשר שביום מן הימים‪ ,‬יאיר לך מזלך‪ ,‬יבזיק הברק‪ 34,‬ותוכל‬
‫להתקדם מעט יותר בהבנת טעמה של המצווה‪ .‬שתי העמדות הסותרות בעניין‬
‫טעמיהם של פרטי המצוות הן רק מסלול המסייע לאדם להעביר יותר ויותר‬
‫מצוות מ"מתחם החוקים" ל"מתחם ההיגיון"‪ ,‬כלומר לטעמים שכליים‪ .‬אבל‬
‫העברת חוקים ל"מתחם התוהו" פסולה לגמרי‪ ,‬ועדיף שיישארו המצוות‬

                                                    ‫ב"מתחם החוקים"‪.‬‬

         ‫תהליך הטעמת המצוות ‪ -‬קריאה ְמלָווה ַּבמפנה בפרק‬

‫ראוי לקרוא לפרק זה "תהליך הטעמת המצוות"‪ 35,‬הטענה מחייבת לעקוב‬
‫אחר הפסקאות בפרק כו‪ ,‬החל מן המפנה בטעמי המצוות כדי לראות את‬

                            ‫המהלך השלם‪ .‬נעשה זאת פסקה אחר פסקה‪.‬‬
   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219   220