Page 210 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 210
178׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
מהותם של מעשי האלילות בסוף הלכות עבודה זרהֲ " :א ָבל ַּב ֲע ֵלי ַה ָח ְכ ָמה
ּו ְת ִמי ֵמי ַה ַּד ַעת ֵי ְדעּו ִּבְר ָאיֹות ְּברּורֹות ֶׁשָּכל ֵאּלּו ַה ְּד ָבִרים ֶׁש ָא ְסָרה ּתֹוָרה ֵאי ָנם
ִּד ְבֵרי ָח ְכ ָמהֶ ,אָּלא ּתֹהּו ָו ֶה ֶבל ֶׁשִּנ ְמְׁשכּו ָּב ֶהן ֲח ֵסֵרי ַה ַּד ַעת ְו ָנ ְטׁשּו ָּכל ַּדְר ֵכי ָה ֱא ֶמת
ִּב ְג ָל ָלן" .התורה מעניקה לאדם חוכמה להילחם בריק ובשקר שבאלילות.
הפסוק השני הוא ֶה ְל ֵחם של שני פסוקיםַ" 12:ו ֲע ַב ְד ֶּתם ֶאת ה' ְּב ָכל ְל ַב ְב ֶכם.
ְוֹלא ָּתסּורּו ִּכי ַא ֲחֵרי ַהּ ֹתהּו ֲאֶׁשר ֹלא יֹו ִעילּו ְוֹלא ַיִּצילּו ִּכי ֹתהּו ֵהָּמה" (שמואל-א
יב,כ-כא) עם " ַהּכֹ ֲה ִנים ֹלא ָא ְמרּו ַא ֵּיה ה' ְו ֹת ְפֵׂשי ַהּתֹוָרה ֹלא ְי ָדעּו ִניְ ,ו ָהרֹ ִעים ָּפְׁשעּו
ִבי ְו ַהְּנ ִבי ִאים ִנְּבאּו ַבַּב ַעלְ ,ו ַא ֲח ֵרי ֹלא יֹו ִעלּו ָה ָלכּו" (ירמיהו ב,ח) .את ההלחם הזה,
הרמב"ם מביא גם בפרק המתאר את התפתחות העבודה הזרה (ג,כט) ,ובו
הוא חוזר על הרעיון שהתורה נועדה לחלץ אותנו מן התפיסות החולניות
שבעבודה הזרה ,ומבחינה זו "תועלתן [של המצוות] ברורה".
הפסוק השלישי בא בדברי ירמיהו" :ה' [ֵ ]...א ֶליָך ּגֹו ִים ָיבֹאּו ֵמ ַא ְפ ֵסי ָאֶרץ,
ְויֹא ְמרּו ַאְך ֶׁש ֶקר ָנ ֲחלּו ֲאבֹו ֵתינּו ֶה ֶבל ְו ֵאין ָּבם מֹו ִעיל" שהרמב"ם מביא אותו גם
כשהוא אומר שבאחרית הימים יכירו כל העולם באמת שבתורהּ" :ו ְכֶׁש ַּי ֲעמֹד
ַהֶּמ ֶלְך ַהָּמִׁשי ַח ֶּב ֱא ֶמתְ ,ו ַי ְצ ִלי ַח ְו ָירּום ְו ִיָּנֵׂשא – ִמ ָּיד ֵהם ֻּכָּלם חֹו ְזִריםְ ,ויֹו ְד ִעים
ֶׁשׁ ֶּש ֶקר ָנ ֲחלּו ֲאבֹו ֵתי ֶהםְ ,וֶׁשְּנ ִבי ֵאי ֶהם ַו ֲאבֹו ֵתי ֶהם ִה ְטעּום" (מלכים ומלחמות יא,ד.)6
הפסוק הרביעי והאחרון בא בדברי ישעיהוֹ[" :לא ַב ֵּס ֶתר ִּדַּבְר ִּתי ִּב ְמקֹום
ֶאֶרץ חֹ�ׁש ֶ ְך] ֹלא ָא ַמְר ִּתי ְל ֶז ַרע ַי ֲעקֹב ּתֹהּו ַבְּקׁשּו ִני [ ֲא ִני ה' ּדֹ ֵבר ֶצ ֶדק ַמִּגיד
ֵמיָׁשִרים]" ,המדבר אף הוא על התוהו והשקר שבאלילות לעומת הצדק
והיושר שבתורת משה .והוא מביא אותו גם בפרק כו ,במסגרת דיונו
בטעמי המצוות ,מיד לאחר שהחל בתפנית בלשון זה (פסקה 5בפרק)" :אבל
מצאתי מימרה של החכמים ז"ל בבראשית רבה שנראה ממנה במבט ראשון
שלחלק מן המצוות אין טעם מלבד הציווי כשלעצמו [ ]...הרי נתתי להם
פרשנות שעוד תשמע ,כדי שלא יצאו מכלל דרכי דבריהם ,ולא ניטוש את
העיקרון המוסכם ,שכל המצוות נועדו לתכלית מועילה במציאותִּ' ,כי ֹלא
ָד ָבר ֵרק הּוא [ ִמֶּכם]' (דברים לב,מז) .ונאמרֹ' :לא ָא ַמ ְר ִּתי ְל ֶז ַרע ַי ֲעקֹב ּתֹהּו ַבְּקׁשּו ִני
ֲא ִני ה' ּדֹ ֵבר ֶצ ֶדק ַמִּגיד ֵמיָׁש ִרים' (ישעיהו מה,יט)" 13.את דברי חכמים על הפסוק
"ֹלא ָד ָבר ֵרק הּוא ִמֶּכם" ,הביא הרמב"ם בפסקה הקודמת לזו ,העוסקת גם
היא בפרטי המצוות:
הם [=חז"ל] אומרים תמידִּ '" :כי לֹא ָד ָבר ֵרק ה ּוא' (דברים לב,מז) ,ואם ֵרק
הוא – ' ִמ ֶּכם' (שם)" (בראשית רבה א,יד ועוד) .כלומר שאין הציווי הזה דבר ריק
שאין לו תכלית מועילה ,ואם נראה לכם במשהו מן המצוות שכך הוא
לגביו – החסרון הוא בהשגתכם.
