Page 212 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 212
180׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
מן הכלל הן לפרטי המצוות .והוא מדגים את הדבר בפרטי אחת מארבע-
עשרה קבוצות של טעמים ,ובפרטי מצוות רבות בכל קבוצה16.
יתר על כן ,הפרשנים עמדו על העובדה שטענת הרמב"ם שאין טעם ,ושאי-
אפשר לתת טעם ,להבדל השרירותי בבחירת בעל החיים המיועד לקורבן,
אם איל או כבש (הבאים במקור בעברית) ,ולמניין הכבשים ,כגון המספר
שבע ,אינה תקפה אפילו לדעת הרמב"ם עצמו ,שהרי הוא מביא את הטעם
להבדל בסוג הקורבן .וזה לשונו" :דע שככל שהחטא גדול יותר – כך קרבנו
מסוג פחּות יותר [ ]...כי הנקבה פחותה מן הזכר מכל סוג" (ג,מו 17.)20והוא
הולך ומסביר את הבחירה בסוג בעל החיים המוקרבים לפי סוג הקורבן
וחשיבותו .בקרבנות ,ה"איל" הוא הזכר בכבשים עד בן שנתיים ,וה"כבש"
הוא הזכר עד בן שנה ,וה"כבשה" היא נקבה עד בת שנתיים 18.לכן ,ברור
שהקרבת איל מעידה על חשיבות רבה יותר משל כבש; ולמספר שבע,
"שבעה כבשים" המוקרבים במועדים ,אפשר למצוא טעמים למעשי עבודה
זרה הקשורה לגרמי השמיים :הרמב"ם רומז בתיאורו למעשי עבודה זרה
"שבמקרים מסוימים הם מקריבים לשמש ,אלוהיהם הגדול ,שבע חיפושיות
ושבעה עכברים ושבעה עטלפים" (ג,כט ,)10הקשורות כנראה להבנות שבזה
הם משפיעים על המערכת האסטרונומית[" ,חמשת] כוכבי הלכת ושני
המאורות" (ג,לז.)24
בדברים אלו ,עסקו רבים ,ויש מהם שראו במעט מהמצוות שהרמב"ם
נמנע מלתת להן טעמים ,הוכחה לכך שיש במצוות פרטים שרירותיים 19או
שאפשר לתלות אותן בטעמים החורגים מן הקו המנחה בשיטת הרמב"ם20,
ויש גם הסברים אחרים 21.כשר רואה בסתירות הללו שיטה דידקטית,
שהיא למעשה סתירה מן הסוג החמישי הנזכר בהקדמת הרמב"ם למורה
הנבוכים ,שהן "סתירות בין דבריו הראשוניים הפשטניים במכוון של
המחבר ,לבין דבריו המאוחרים המדויקים להפליא" 22.לדעתי ,אין מדובר
כאן בצידוד של עמדת הכרעה שצריכה להתקבל בין המקורות הסותרים,
אלא בתהליך שהקורא צריך לעבור ,לא רק בין פרק לפרק ,אלא גם בתוך
כל פרק לעצמו .חלק שלישי פרק כו הוא דוגמה לתהליך של פיצוח.
הפרק אינו יכול לבוא לידי סיכום בטענה שיש טעמים לפרטי המצוות
ולא בטענה שאין להם טעמים ,אלא בקריאה לפעולה :יש להעביר מצוות
מ"מתחם אי-הידיעה" ,שהוא מתחם החוקים ההולך ומצטמצם ,אל
"מתחם הידיעה" ,שהוא מתחם המשפטים ההולך ומתרחב ,תוך זהירות
שלא להעבירם ל"מתחם הריק וההבל" .אין האדם חייב לדחוק בכל
מחיר את "מתחם אי-הידיעה" אף בהמצאת הסברים של הבל ,להשגיב
