Page 214 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 214
182׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
דבר דומה יש בענייננו שבו התהליך מודגם היטב .ארבע פעמים (!) מדגיש
הרמב"ם שהלכות טומאה וטהרה הן ממתחם אי-הדעת ,אבל הוא מעבירן
בזהירות משכנעת לתחום הדעת .וכך הוא חותם את ספר טהרה:
ָ ּד ָבר ָּבר ּור ְו ָגל ּוי ׁ ֶש ַה ּ ֻט ְמא ֹות ְו ַה ְּט ָהר ֹות ְּג ֵז ַרת ַה ָּכת ּוב ֵהןְ ,ו ֵאי ָנן ִמ ְ ּד ָב ִרים
ׁ ֶש ַ ּד ְע ּת ֹו ׁ ֶש ָּל ָא ָדם ַמ ְכ ַר ַעת א ֹו ָתןַ ,ו ֲה ֵרי ֵהן ִמ ְּכ ַלל ַה ֻח ִ ּקיםְ .ו ֵכן ַה ְּט ִבי ָלה ִמן
ַה ּ ֻט ְמא ֹות ִמ ְּכ ַלל ַה ֻח ִ ּקים ִהיאֶ ׁ ,ש ֵאין ַה ּ ֻט ְמ ָאה ִטיט א ֹו צ ֹו ָאה ׁ ֶש ַּת ֲע ֹבר ַּב ַּמ ִים,
ֶא ָּלא ְּג ֵז ַרת ַה ָּכת ּוב ִהיאְ ,ו ַה ָ ּד ָבר ָּתל ּוי ְּב ַכ ָּו ַנת ַה ֵּלבּ ,ו ְל ִפי ָכ ְך ָא ְמר ּו ֲח ָכ ִמים:
ָט ַבל ְולֹא ֻה ְח ַזק – ְּכ ִא ּל ּו לֹא ָט ַבלְ .ו ַאף ַעל ִּפי ֵכןֶ ,ר ֶמז ֵי ׁש ַּב ָ ּד ָברְּ :כ ׁ ֵשם
ׁ ֶש ַה ְּמ ַכ ֵּון ִל ּב ֹו ִל ַּט ֵהרֵּ ,כי ָון ׁ ֶש ָּט ַבל ָט ַהרְ ,ו ַאף ַעל ִּפי ׁ ֶש ּלֹא ִנ ְת ַח ֵ ּד ׁש ְּבג ּופ ֹו
ָ ּד ָבר – ָּכ ְך ַה ְּמ ַכ ֵּון ִל ּב ֹו ְל ַט ֵהר ַנ ְפ ׁש ֹו ִמ ּ ֻט ְמ ַאת ַה ְּנ ָפ ׁש ֹותֶ ׁ ,ש ֵהן ַמ ְח ׁ ְשב ֹות
ָה ָא ֶון ְו ֵדע ֹות ָה ָרע ֹותֵּ ,כי ָון ׁ ֶש ִה ְס ִּכים ְּב ִל ּב ֹו ִל ְפ ֹר ׁש ֵמא ֹו ָתן ָה ֵעצ ֹותְ ,ו ֵה ִביא
ַנ ְפ ׁש ֹו ְּב ֵמי ַה ֵ ּדע ֹותָ ,ט ַהר; ֲה ֵרי ה ּוא א ֹו ֵמרְ " :ו ָז ַר ְק ִּתי ֲע ֵלי ֶכם ַמ ִים ְטה ֹו ִרים
ּו ְט ַה ְר ֶּתם ִמ ּכֹל ֻט ְמא ֹו ֵתי ֶכם ּו ִמ ָּכל ִּג ּל ּו ֵלי ֶכם ֲא ַט ֵהר ֶא ְת ֶכם" (יחזקאל לו,כה).
נשים לב להגדרת "ְּג ֵז ַרת ַהָּכתּוב" = " ֵאי ָנן ִמ ְּד ָבִרים ֶׁש ַּד ְעּתֹו ֶׁשָּל ָא ָדם ַמ ְכַר ַעת
אֹו ָתן" .כלומר האדם אינו יכול להגיע לדברים הללו בעצמו ,וייתכן שהיה
בוחר בדרך אחרת ,אבל יש טעם בדרך שנבחרה.
בתהליך הפיצוח ,עשוי האדם להיתקל תחילה בשרירותיות .ואם מתברר לו
אחר כך שאפשר ,עליו להתקדם ,ולעיתים רבות הדבר אפשרי ,תלוי בכוחו
של האדם .ואם נחזור למשל של פונקשטיין בעניין הנגר והעץ מסומטרה
(עמ' ,)175שנשאלה בו השאלה :האם ליטול את העץ שמשמאל או את העץ
שמימין? ,אפשר שנגר רגיל לא היה יודע כיצד להכריע בעניין זה ,ובחירתו
תהיה שרירותית ,אבל אפשר שהכפרי יאמר לו שכדאי לו לבחור את העץ
שמימין ,מפני שלמשל קל יותר לכרות אותו ,או מפני שמבחינת האקולוגיה
של היער עדיף שהוא ייכרת .אמנם אפשר להמשיך ולשאול עוד :האם
כשיכרות אותו כדאי לו להפילו לצד ימין או שמאל 31.לפעמים על האדם
לעצור ולא לשאול ,לא מפני שאין תשובה ,אלא מפני שמנקודת המבט
בצורך של השואל הדבר שרירותי ,אבל בדרך כלל התהליך הנכון הוא לדחוק
את גבולות ההבנה והידע ככל שכוחו של האדם מאפשר לו לעשות זאת.
לשרירות הזו יש ביטוי הלכתי .הדברים אמורים בהלכות שבת ,שבהן מי
שעושה מלאכה בשבת חייב רק אם עשה דבר במחשבה" ,מלאכת מחשבת"
(ראו הלכות שבת א,ח-י) .אבל אם למשל התכוון לעשות מלאכה מסוימת ,ונעשית
מלאכה שלא התכוון לה ,הוא פטור מן העונש .דוגמה לזה היא מי שזורק
אבן כדי להרוג בהמה ,וסטתה ולא פגעה בבהמה ,אלא עקרה שתיל מעציץ.
