Page 206 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 206
174׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
פרק זה ,נכתבו פירושים ומאמרים רבים מספור ,ובהם מאמר יסודי של חנה
כשר ,המעניק קריאה צמודה לפרק ,ואביא בהמשך את עיקרי דבריה 2.כשר
מעלה את השאלה" :מה הייתה מטרתו של הפרק שלפנינו?" ,מציעה שלוש
תשובות וקובעת בסיכום דבריה" :נראה כי קשה לקבוע באופן חד-משמעי
מה הייתה כוונתו העיקרית של הרמב"ם בכתיבת הפרק שלפנינו" (עמ' 105-
.)103עם זאת ,אני סבור שקריאה נוספת בפרק מאפשרת לחוות תהליך נוסף,
יסודי במשנת הרמב"ם ,השופך אור על דרכו האמנותית בהבניית תפיסה
תהליכית-דיאלקטית של טעמי המצוות במורה הנבוכים ,ומתוך כך על
השקפתו ומאמציו האישיים בשאלת טעמי פרטי המצוות.
כבר בפסקה השנייה הרמב"ם מביע את דעתו בעניין זה:
שיטתנו כולנו ,ההמון ויחידי הסגולה ,היא שלכולן יש טעם ,אלא שאיננו
יודעים את טעמיהן של חלקן ואת אופן החכמה בכך .לשונות הכתובים
על כך ברוריםּ [" :ו ִמי ּג ֹוי ָּגד ֹול ֲא ׁ ֶשר ל ֹו] ֻח ִּקים ּו ִמ ׁ ְש ָּפ ִטים ַצ ִ ּדי ִקם [ ְּככֹל
ַה ּת ֹו ָרה ַה ֹּזאת]" (דברים ד,ח); " ִמ ׁ ְש ְּפ ֵטי ה' ֱא ֶמת ָצ ְדק ּו ַי ְח ָ ּדו" (תהלים יט,י).
את המונח "צדק" ,הבא בשני הפסוקים המובאים בדבריו ,הרמב"ם מסביר
בכמה מקומות במורה הנבוכים :חוקים צדיקים פירושם מאוזנים ,שאין בהם
לא קיצוניות של סגפנות ולא קיצוניות של התמכרות ,אלא חוכמה ואיזון ,הן
לחיי האדם הן לחיי החברה 3.זו מידה מדויקת של הענקה לכל דבר את מה
שהוא ראוי לו בדיוק .כך ,במתן צדקה ,האדם נוהג בצדק כלפי נפשו ,ומתוך
כך מוטל על האדם לתת לעני 4.על המונחים "חוקים" ו"משפטים" וההבדל
ביניהם ,הרמב"ם אומר שבעיני ההמון "משפטים" הם מצוות שטעמן ברור,
ו"חוקים" הם מצוות שטעמן עדיין אינו ברור 5.לכל אחת מן המצוות ,יש
טעם ,כלומר היגיון או תכלית ,בין שאנו יודעים אותה בין שאין אנחנו
יודעים אותה.
לעומת מה שאמרנו עד כה ,בהמשך הפרק ,הרמב"ם יוצר מפנה ,תוך
הבאת דבריהם של חכמים הקובעים שאין למצוות טעם ומסכם את העניין
בלשון זה:
מה שראוי שיאמין בעניין הזה כל מי ששכלו שלם הוא מה שאתאר:
למצוה בכללותה יש בהכרח טעם ,ונצטווינו בה לשם תועלת מסוימת.
ואילו פרטיה – עליהם ֶנאמר שהם לציווי גרידא [ ]...וכל מי שמעסיק
את עצמו במתן טעם למשהו מן הפרטים האלה הוא לדעתי הוזה הזיה
ממושכת שאין הוא מסיר על ידה אבסורד אלא מוסיף אבסורדים.
