Page 201 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 201
קרפפ :הרהטה תא תואשונה תפומה תויומד ידיקפת ׀ 169
שאין לעשות זאת מתוך שיקולים רחבים יותר" 31.הכפרה לנזיר במשמעות
זו מובנית מראש במסגרת הלכות נזירות ,כדי לאפשר הימנעות בני אדם מן
היין .נזירות "דרך קדושה" היא נזירות הסוטה זמנית מדרך האמצע מתוך
מגמה לשוב אליה .אין היין אלא סייג זמני המצמצם את השתייה ,אך לא
מבטל אותה .הלכות דעות משקפות אפוא את היעד התכליתי של מצוות
התורה ,להגיע לדרך האמצע ,היא דרכו של החכם ,ואילו הלכות נזירות
נועדו לתת כלים בידי מי שנוטים מדרך זו כדי לשוב אליה .כך גם מוסבר
ההבדל בין דרך האיזון המוצגת במורה הנבוכים (ב,לט )4שיש בתורה "עבודות
שאין בהן טורח ולא הפרזה כמו הנזירות" לעומת דרך נזירות הממוקדת
במורה הנבוכים (ג,מח32.)11
יחס הרמב"ם לטהרת הנזיר
התעלמות מיסוד הטהרה בנזיר
בדיון על מעלתו של הנזיר ,הרמב"ם מתעלם מחשיבותו של יסוד הטהרה
בנזיר ,כמו שעולה מן ההלכה.
ראשית ,הרמב"ם מתעלם בהלכות דעות מחטאו של הנזיר שנטמא למת
(=נפש)ְ " ,ו ִכֶּפר ָע ָליו ֵמ ֲאֶׁשר ָח ָטא ַעל ַהָּנ ֶפׁש" (במדבר ו,יא) 33,ומציין את חטאו
של הנזיר ,שלא כפשט הכתוב ,אלא כמו בדרשות במקורות התלמודיים,
כבא על פרישתו מן היין .נבחן את שני מיני קורבנות הנזיר" :קורבנות
טומאה" באים בקטיעת הנזירות שלא בעיתה המצריכה מנייה מחדש ,בגלל
טומאת מת; ולעומתם "קורבנות טהרה" ,באים בהשלמת הנזירות בטהרה.
מן ההבדלים ביניהם עולה שקורבן האשם בא רק בקורבנות טומאה מפני
עצם ההיטמאות במת ,בין בכוונה בין באונס (כפייה) ,ולכן אינו מצביע על
אשמה .קורבן חטאת בא הן בקורבנות טומאה הן בקורבנות חטאת ,ולכן
מציין מצב בעייתי ,שלדעת הרמב"ם ,הנזיר הכניס את עצמו אליו בעצם
השמירה המיותרת על הטהרה .נמצא כי אף על פי שהדברים בעניין ההינזרות
מן היין נאמרו בדרך הדרש ,העיקרון שקבע הרמב"ם עדיין תקף .חטאו של
הנזיר הוא משום שהכניס את עצמו למצב מיותר .מכל מקום ,ההתעלמות
ממרכיב הטהרה ניכרת עד מאוד.
שנית ,הרמב"ם אומר במורה הנבוכים שהכינוי "קדוש" לנזיר ניתן לו בגלל
פרישתו מן היין ,אף על פי שאינה היסוד החשוב ביותר בנזירות ,וכמו שראינו
בדיני סתירת הנזירות ,היין אינו מגדיר את נזירותו .ההתרחקות של הנזיר מן
היין לפי התורה אינה בגלל חברת שותי היין אלא מן היין עצמו .האיסור
לנזיר להיות בחברת שותי יין הוא רק מתקנת חכמיםִ " :מ ִּד ְבֵרי סֹו ְפִרים
