Page 200 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 200
168׀ טהרה תודעה וחברה :תפיסת הטומאה והטהרה במשנת הרמב"ם
ְק ֻד ׁ ּ ָשה ‑ ֲה ֵרי ֶזה ָנ ֶאה ּו ְמ ׁ ֻש ָּבחַ ,ו ֲה ֵרי ֶנ ֱא ַמר ּב ֹוֵ " :נ ֶזר ֱאלֹ ָהיו ַעל ֹרא ׁש ֹו"
(במדבר ו,ז)ָ " ,ק ֹד ׁש ה ּוא ַלה'" (שם ו,ח)ּ ,ו ׁ ְש ָקל ֹו ַה ָּכת ּוב ְ ּב ָנ ִביאֶ ׁ ,ש ֶּנ ֱא ַמר:
" ָו ָא ִקים ִמ ְּב ֵני ֶכם ִל ְנ ִבי ִאים ּו ִמ ַּבח ּו ֵרי ֶכם ִל ְנ ִז ִרים" (עמוס ב,יא)( .נזירות י,יד)
בהלכה זו ,הרמב"ם מציב שני סוגי נזירות זה לעומת זה" 27,נזירות רשעים"
ו"נזירות דרך קדושה" .לוינגר מצא בדברים הללו רמז "לעניינים סודיים
המיועדים ליחידי סגולה" ,שלגביהם הנזירות ראויה ,בעוד שלדעתו "הקורא
התלמודי התמים" 28אינו עשוי לחוש בסתירה הקיימת בין הלכה זו לבין
הלכות דעות ,אלא יראה בה רק "נעימה סותרת" .הקורא התמים יתרצה
בעובדה שבהלכות נזירות ,הרמב"ם מתייחס לנזירות שנועדה לסייע למתנזר
להיפטר ממידות רעות ,ולא יבחין שקיימת סתירה ממשית בין המקורות,
כיוון שבהלכות דעות ,גם "הנזירות לשם שמים אינה רצויה" .והוא חותם את
דבריו במילים" :שאמנם גם אין הנזירות מומלצת לכל איש ואיש ,הרי באדם
המעלה המתקרב למעלת הנבואה ,הנזירות נאה ומשובחת"29.
ואולם בדומה למקומות אחרים שעסקנו בהם בדיון הקודם (עמ' ,)131חלוקה
זו חוטאת למתח ולמבוכה ביחס לנזיר הן במשנה תורה הן במורה הנבוכים
הן בפירוש המשנה ,והדבר מוביל לעמדה אחרת ,הרמונית ,שאין מדובר
אלא בהדגשות אחרות .אלי חדד ,בביקורתו על מאמרו של לוינגר ,מציע
"להתייחס לסתירה זו כחלק ממערך כולל יותר של הבנת אופיו של משנה
תורה .נראה לי שניתן לעמוד על טיבה רק מתוך ההקשר הרחב של היחס
בין הלכות דעות לבין הלכות נזירות .לשון אחר ,יש לעמוד על סתירה זו
כסתירה בתוך משנה תורה ורק בשלב שני לברר את היחס בין משנה תורה
למורה הנבוכים"30.
בין דרך לנסיבות זמניות
מדיוק בלשון הרמב"ם בשתי ההלכות ,וממבנה הספר וחטיבת ההלכות
שבו ,מסיק חדד שבהלכות דעות שולל הרמב"ם את הנזירות כדרך חיים,
ואילו את הנזירות ההלכתית ,דהיינו את דין הנזיר על פי ההלכה ,המוצגת
בהלכות נזירות ,אינו שולל לחלוטין ,ומשאיר פתח לראות בנזירות אמצעי
חיובי בנסיבות מסוימות .חדד עומד על כך שהרמב"ם לא קרא לנזיר חוטא,
אלא ש" ַהְּמ ַהֵּלְך ְּב ֶדֶרְך זֹו ִנ ְקָרא חֹו ֵטא" .רק מי שבוחר בדרך חיים קיצונית
הוא בגדר חוטא .הפרישות הכוללת היא היא החטא ,הדרך הרעה ,לא הנזיר
ההלכתי .וזה לשונו" :דרך חיים של נזירות הינה שלילית לחלוטין ,אך אין
בו כדי לשלול לחלוטין הימנעות זו כשהיא דרושה .לשון אחר ,אף שעצם
הסטייה מן האמצע מהווה חטא במובן מסוים ,אין להסיק מדברי הרמב"ם
