Page 241 - טהרה תודעה וחברה - מושגי טומאה וטהרה במשנת הרמב"ם
P. 241

‫‪209‬‬

          ‫פרק ‪7‬‬

  ‫יסוד התופעות המעוררות תפיסות‬
           ‫אמוניות שגויות‬

‫בפרק זה‪ ,‬אנתח את העיקרון המהותי המשותף לתחומים שחלה בהם טומאה‪,‬‬
‫כתופעות שיש בהן פוטנציאל לשבש את תפיסת האדם את המציאות ועלולות‬
‫להביא לפולחני עבודה זרה וכפירה‪ .‬אפתח בהסברת המקובל‪ ,‬שעיקרה‬
‫של הטומאה קשור למוות‪ ,‬אנתח את הקשיים שבגישה זו ואדחה אותה‪.‬‬
‫מתוך עמידה על תפיסת הרמב"ם‪ ,‬שהטומאה מעידה על הסכנה בחשיבה‬
‫השגויה בדרך לקרבת ה'‪ ,‬אוכל לסווג את הטומאות לשלושה סוגים‪ ,‬ולמצוא‬

    ‫מקבילות לשלוש הקבוצות הללו‪ ,‬שיש בהן כדי לסייע בהבנת החלוקה‪.‬‬

‫בחלק הראשון של ספר זה‪ ,‬הראיתי שהרמב"ם סבור שהטומאה והטהרה‬
‫אינן מושגים המצביעים על תכונה פיזית או רוחנית בדבר הטמא‪ ,‬אלא הן‬
‫מושגים הנובעים מקביעה של ההכרה ביחס למציאות בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫בחלק השני‪ ,‬הראיתי שהטהרה מעצבת קהילה ומקנה לה תודעה ציבורית‬
‫המעלה על נס ערכים של פרישות מצד אחד ואחדות במקדש מצד שני‪ .‬נוסף‬
‫על זה‪ ,‬הטהרה באה לסייג את הקרבה למקדש‪ ,‬שהוא מקום חושי‪-‬חווייתי‪,‬‬
‫כדי לשמר ולטפח את הריגוש והיראה בביאה למקדש‪ ,‬כדי שהשהות בו‬
‫תעניק לבאים אליו תחושה של קרבת אלוהים‪ .‬דמויות המופת לטהרה‪,‬‬
‫הכוהן והנזיר‪ ,‬שידרו לקהל את הדרך להתקרב לאל‪ .‬ההלכה‪ ,‬ובכללה מצוות‬
‫המקדש‪ ,‬הקורבנות והטהרה‪ ,‬היא המעצבת אופי אנושי וחברתי (מו"נ ג‪,‬כח)‬
‫כתפיסת עולם‪ .‬תרבויות העולם העתיק זיהו את הצרכים האנושיים‪-‬חברתיים‬
‫לנוכח תופעות מסוימות והעניקו להם מענה שקרי ותובעני בדמות מנהגי‬
‫אלילות‪ .‬מנהגים אלו היו לדעת הרמב"ם‪ ,‬רק מכשירים פוליטיים שמטרתם‬
   236   237   238   239   240   241   242   243   244   245   246